17 אפריל 2026

במהלך עונת נדידת הסתיו של שנת 2024, חל שינוי דרמטי במפת הדרכים הגנטית של נגיף שפעת העופות בצפון אמריקה. מחקר מקיף שפורסם בכתב העתNature Medicine, מצביע על כך שזן חדש של נגיף ה-H5N1, שנוצר משילוב גנטי מחדש (Reassortant), המכונה D1.1 דחק כמעט לחלוטין את הזנים הקודמים בתוך חודשים ספורים בלבד. הגנוטיפ החדש אותר לראשונה בספטמבר 2024. עד דצמבר של אותה שנה, הוא כבר הפך לזן השליט בקרב עופות בר לאורך נתיבי הנדידה המרכזיים ביבשת. החוקרים מייחסים את הההשתלטות האבולוציונית של הזן D1.1 לשילוב בין תכונות גנטיות לתנאים סביבתיים:
- הנגיף נושא מקטע של חלבון הנויראמינידאז (NA) שמקורו בצפון אמריקה. נראה כי לאוכלוסיית העופות יש חסינות פחותה למקטע זה בהשוואה לזנים קודמים.
- הנגיף הופיע בדיוק בשיא הנדידה דרומה, תקופה שבה צפיפות העופות בנקודות העצירה גבוהה במיוחד. בנוסף, בצורת מתמשכת אילצה מינים רבים להצטופף במקורות מים מועטים, מה שהאיץ את ההדבקה בין מינים שונים.
הדומיננטיות של D1.1 לוותה באירועי "זליגה" משמעותיים ליונקים, כולל זיהומים בבקר לחלב ו-17 מקרים מתועדים של הדבקה בבני אדם. מתוך מקרי ההדבקה בבני אדם, ארבעה הוגדרו כקשים ושניים הסתיימו במוות.
החוקרים גילו כי מוטציות המעידות על התאמה ליונקים נמצאו רק אצל בני האדם החולים ולא בקרב עופות הבר. ממצא זה מצביע על כך שההתאמות הגנטיות ליונקים מתרחשות ככל הנראה - de novo  כלומר, הן נוצרות בגופו של האדם שנדבק, ואינן נפוצות בקרב אוכלוסיית הציפורים בטבע. למרות השינויים הגנטיים המהירים, הנגיף שומר על זיקה חזקה לקולטנים של עופות, וזיקה אפסית עד נמוכה לקולטנים של בני אדם. המשמעות היא שהסיכון הנוכחי להעברה מתמשכת ויעילה מאדם לאדם נותר נמוך בשלב זה.