מדורמיצין בביצי מאכל - משמעות

01 אוקטובר 2025

בעקבות אירוע הריקול של ביצים עם רמות חריגות של מדורמיצין, בדקנו בספרות המדעית התייחסות לנושא זה. במחקר שהתפרסם ב-Food Additives & Contaminants (1) נבחנו דפוסי ההצטברות והפינוי של שאריות מדורמיצין (Maduramicin) בביצים, לאחר מתן תערובת המכילה תכשיר זה. במהלך ניסוי מבוקר, תרנגולות הטלה קיבלו במשך 14 ימים תערובת מזון המכילה מדורמיצין ברמות של 50, 100 ו-500 מיקרוגרם/ק"ג (0.05, 0.1, 0.5 PPM) – שיעורים הנמוכים מהמנה המומלצת כקוקצידיוסטאט בתערובות עופות (5 PPM). מינונים אלה שימוש כהדמייה לזיהום צולב. נאספו ביצים במהלך תקופת הטיפול ועד 26 ימים לאחר סיומו. תוצאות הבדיקה הראו כי השאריות הצטברו באופן בלעדי בחלמון, בעוד שבחלבון כמעט ולא נמצאו שאריות. הריכוז הגבוה ביותר שנמדד היה 459 מיקרוגרם/ק"ג חלמון בקבוצת המינון הגבוה. בקבוצה שקיבלה מזון בריכוז 50 מיקרוגרם/ק"ג, נמדדה רמה מרבית בביצה שלמה של 16.6 מיקרוגרם/ק"ג – הגבוהה מהמותר בתקנות האיחוד האירופי (12 מיקרוגרם/ק"ג). חצי־החיים של הפינוי מהחלמון עמד על כ-6.5 ימים (חצי־החיים - Half-life הוא פרק הזמן הדרוש לכך שריכוז החומר בחלמון יפחת למחצית מערכו ההתחלתי), ושאריות נותרו ניתנות למדידה גם 26 ימים לאחר הפסקת הטיפול, עם קצב פינוי איטי בשלב המאוחר. ריכוזי השאריות בחלמון נמצאו ביחס ישיר לריכוזי המאדורמיצין במזון (יחס לינארי), דבר המאפשר חיזוי של רמות זיהום אפשריות בביצים.


1. Varenina, Ivana, et al. "Deposition and depletion of maduramicin residues in eggs after oral administration to laying hens determined by LC-MS." Food Additives & Contaminants: Part A 32.3 (2015): 324-332.