מה חדש בישראל 2026

קהילת הרפואה הווטרינרית בישראל נפרדת מד"ר אורי בנדהיים ז"ל, מוותיקי הווטרינרים בישראל, אשר הלך לעולמו והותיר אחריו מורשת מקצועית ואקדמית ענפה בתחום רפואת העופות וציפורי הנוי. ד"ר בנדהיים נולד בנשר ב-5 במרץ 1936 להורים שעלו מגרמניה. את לימודי הרפואה הווטרינרית השלים באוניברסיטת וינה באוסטריה, וקיבל תואר דוקטור בשנת 1962 עם מחקר פורץ דרך על שינויים מיקרוסקופיים בדלקת מוח נגיפית בתרנגולות. בראשית דרכו המקצועית פעל בגרמניה, שם שימש כרופא וטרינר בשירות התברואה לעופות בהנובר וכאסיסטנט במחלקה למחלות עופות באוניברסיטת הנובר. בשנים אלו (1963–1965) היה בין מקימי והאחראי על המרפאה האוניברסיטאית לרפואת ציפורי נוי - תחום שהפך למפעל חייו. 

יוסי אהרוני, מעמודי התווך של שרות ההדרכה והמקצוע בענף הלול בישראל, הלך לעולמו והוא בן 92. יוסי הקדיש את חייו המקצועיים לקידום החקלאות וההדרכה בישראל, והיה לאחד המומחים הבולטים בשה"ם (שירות ההדרכה והמקצוע) של משרד החקלאות. את דרכו המקצועית החל כמדריך אזורי לשלוחת הפטמים בלשכת ההדרכה בבאר שבע, שם ליווה במסירות את מגדלי הנגב. בהמשך עבר ללשכת ההדרכה ברעננה, ומשם צמח במחלקה לעופות עד למינויו כמדריך הארצי של שלוחת הפטמים.

מערכת האתר PoultryMed השיקה אפליקציית מרשמים דיגיטלית מבוססת רשת (Web Application),  שפותחה במיוחד עבור ציבור הרופאים הווטרינרים בענף העופות. האפליקציה זמינה כעת לשימוש שוטף, והודעות אישיות הכוללות את פרטי הגישה כבר נשלחו לכלל הרופאים הווטרינרים בענף. הכלי החדש נועד לענות על צורך מקצועי מובהק בעבודה הקלינית היומיומית במשקים, ומציב סטנדרט חדש ביעילות, עמידה ברגולציה ואבטחת מידע. האפליקציה מותאמת באופן מלא לשימוש במכשירים ניידים ומאפשרת לרופא להפיק מרשם וטרינרי מלא, ברור וחתום בתוך שניות ספורות. תבנית המרשם הדיגיטלי בנויה בהתאם לכל דרישות החוק. קבלת מרשם קריא, אחיד ומתוקף מאפשרת לחברות התרופות והמפיצים לטפל בהזמנות באופן מיידי, לזרז את תהליכי הניפוק והשילוח למשק, ולשמור על רצף טיפולי חשוב בלהקות.

השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד החקלאות וביטחון המזון הודיעו היום (16 באוגוסט 2026) על שלילת אישור היבוא של מפעל הבשר הברזילאי JBS AVES LTDA (SIF 3482). כפועל יוצא מצעד זה, הופסקה לחלוטין האפשרות לייבא בשר עוף מברזיל לישראל בשלב זה. במכתב רשמי שהועבר לד"ר שלמה גראזי, רופא וטרינר ראשי ליבוא ויצוא, ציין מנהל השירותים הווטרינריים (בפועל), ד"ר סרחיו דולב, כי ההחלטה התקבלה מתוקף סמכותו לפי תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בשר), התשל"ד-1974. 

מתחילת שנות ה־70 הקדיש איציק מנדל את חייו לחקלאות במשק המשפחתי במושב גבעת ח"ן. כאחד ממגדלי הפרגיות הקלות הפרטיים הגדולים בישראל, הפך עם השנים לשם נרדף למקצועיות, ו"פרגיות מנדל" היו למותג המזוהה עם איכות, אמינות ומצוינות. הקפדתו הבלתי מתפשרת על כל פרט, לצד הידע והניסיון שצבר במשך עשרות שנים, הפכו אותו לסמכות מקצועית בענף. בכל סוגיה מקצועית משמעותית פנו אליו להתייעצות וביקשו את חוות דעתו. טכנולוגיות חדשות שנכנסו לענף זכו תמיד לבחינתו ולהערכתו, ובהן, למשל, קיטום אינפרא־אדום. תצפיות שדה וניסויים מקצועיים בתרכיבים, בהם תרכיבי סלמונלה חיים ותרכיבי ניוקסל רקומביננטיים, בוצעו במשקו מתוך ידיעה שניתן לסמוך עליו כי כל שלב יתבצע במקצועיות, בדייקנות ובאחריות ללא פשרות. 

ערך התפוקה החקלאית הכוללת עמד על כ- 38.9 מיליארד ₪, עליה של 2.5% לעומת 2024. על פי דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ענף העופות מהווה את רכיב התפוקה הגדול ביותר מכלל ערך הייצור של החקלאות בישראל, ומחזיק בנתח של 23.3% מסך התפוקה (שעמדה על כ-38.9 מיליארד ש"ח).

חברת המזון "עוף טוב", המתמחה בייצור ופיתוח של מוצרי עוף מעובדים וקפואים, נמצאת בשלבים מתקדמים של מגעים לקראת כניסתו של שותף אסטרטגי חדש. איש העסקים יורם בן שימול מנהל משא ומתן לרכישת נתח של 35% ממניות החברה. חברת "עוף טוב" מוחזקת כיום במלואה על ידי קואופרטיב חקלאי הכולל 47 יישובים (קיבוצים ומושבים) מאזורי עמק הירדן ועמק המעיינות. המהלך הפיננסי הנוכחי כבר זכה לאור ירוק עקרוני מצד אסיפת בעלי המניות של יישובי האזור. העסקה המתרקמת מבוססת על מודל של הזרמת הון ישירה ונטילת התחייבויות. בן שימול צפוי להשקיע סכום של 150 מיליון שקלים ישירות לתוך קופת החברה, במטרה לחזק את איתנותה הפיננסית ולאפשר פיתוח עתידי.

משרד הבריאות קורא לציבור שלא לצרוך ביצי מאכל המשווקים ע"י גליקסמן. משרד הבריאות מעדכן כי חברת "גליקסמן שיווק ביצים בע"מ" מבצעת החזרה יזומה (ריקול) של ביצים אורגניות המשווקות על ידה. המהלך יצא לפועל בעקבות דיווח על תחלואה ותמותה גבוהה של תרנגולות במשק המטילות המספק את הביצים. הביצים הן ביצים אורגניות עם קוד חקלאי המודפס ע"ג הביצה: 414020

המעבר מגידול תרנגולות מטילות בכלובים קונבנציונליים ללולים נטולי כלובים מציב אתגרים ניהוליים וכלכליים משמעותיים בפני ענף הלול. תצפית שנערכה ע"י שה"מ בחנה את שלושת הקווים הגנטים בשלוחת ההטלה בהשוואה ארוכת טווח עד לגיל 700 יום. התצפית בוצעה על ידי מדריכי שה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות), בשיתוף עם יוסי סופר ממושב סתריה. נבחנו שלושה קווים גנטיים מובילים של מטילות לביצי מאכל: דקאלב (Dekalb), לוהמן (Lohmann) והייליין W80 (Hy-Line W80). 

לאחר 10 שנים בשירותים הווטרינריים, מתוכן כ-8 שנים כמנהל הארגון, ד"ר תמיר גשן פורש מתפקידו. במכתב פרידה חם ומלא הערכה לעובדים, הוא מסכם תקופה גדושה באתגרים לאומיים, מנהיגות מקצועית וצעדי התייעלות משמעותיים. מנהל השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד החקלאות וביטחון המזון, ד"ר תמיר גשן, הודיע על כוונתו לסיים את תפקידו ולעזוב את הארגון בסוף חודש יוני.  הודעה זו מסמנת את סיומו של פרק בן עשור, שבו הוביל ד"ר גשן את חזית ההגנה על בריאות בעלי החיים ורציפות תפקודו של משק החי בישראל. במהלך שנות כהונתו, ובעיקר במהלך כ-8 השנים שבהן שימש כמנהל השו"ט, ניצב ד"ר גשן בחזית מול כמה מהמשברים הווטרינרים המורכבים והרגישים ביותר שידענו. תחת הנהגתו, שמרו השירותים הווטרינריים על רציפות תפקודו של הענף גם בתקופות מלחמה ומבצעים צבאיים, וכן לאורך פנדמיית הקורונה העולמית.

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות וביטחון המזון פרסמו עדכון אגרת המיועד למגדלי תרנגולות ההטלה בישראל, שעניינו, איך לא, דחייה נוספת ביישום תקני הרווחה והבריאות בענף. במכתב שנשלח על ידי מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר תמיר גשן, הוכרז על ביטול המסלולים ואבני הדרך הקודמים שנקבעו בשנת 2023 לעמידה בדרישות "שלב ב'" של הלולים. הסיבה הרשמית התורנית? "המצב הביטחוני הנמשך". למי שעוקב אחרי הסאגה הלא-נגמרת הזו, מדובר בעוד דחייה ברצף ארוך של התקפלויות (לחצים פוליטים?) אל מול דרישות מקצועיות וטרינריות, שנועדו במקור להצעיד את הלולים בישראל קדימה. 

תלונות צרכנים על עובש בתוכן של ביצים שנרכשו מחברת "מן הטבע בארותיים" (מילובר) הובילו את משרד הבריאות להורות על איסוף הביצים מהמדפים.  עובש בביצי מאכל מהווה בד"כ אינדיקציה לתנאי אחסון או טיפול לא נאותים. עובש יכול להתפתח כאשר נעשית שטיפה לא מקצועית של ביצי מאכל או חשיפה ללחות גבוהה.

ארגון מגדלי העופות פנה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בבקשה למתן צו ביניים וביטול ההחלטה המאפשרת יבוא בשר עוף קפוא מברזיל. טענותיהם המרכזיות כוללות: - פגיעה אנושה במגדלים המקומיים: המגדלים טוענים כי הצפת השוק בעוף זול מברזיל תוביל לקריסת משקים משפחתיים, בעיקר באזורי קו העימות (צפון ועוטף עזה), שם ענף הלול מהווה מקור פרנסה עיקרי. - ביטחון המזון: לטענת הארגון, הסתמכות על יבוא ממדינות רחוקות בעתות חירום היא הימור מסוכן על ביטחון התזונה של אזרחי ישראל.

חברת קנט מבטחת את ענף הלול מפני מגוון מחלות, אסונות ונזקים אחרים. כחלק מתנאי הפוליסה, מופיע נספח 3 המפרט את תוכנית החיסונים המחייבת (מצורף מטה). עמידה קפדנית בתוכנית זו היא תנאי סף לקבלת פיצוי במקרה של התפרצות מחלה בלול. נוכח חשיבותו המכרעת של הנספח כמסמך הקובע בעת הגשת תביעה, מומלץ שלא להקל בו ראש. 

בתום הליך חקיקה המהווה נדבך מרכזי באסטרטגיית ביטחון המזון הלאומית, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לדיווח על מלאי חיטה ומזון לבעלי חיים. החוק, שקודם על ידי משרד החקלאות וביטחון המזון, נועד להבטיח רציפות תפקודית של שרשרת האספקה הישראלית הן בשגרה והן במצבי חירום קיצוניים. עד כה, התמקד ניהול המלאים הממשלתי במלאי החירום הלאומי בלבד, בהתאם לתרחישי הייחוס של רשות החירום הלאומית (רח"ל). החוק החדש מרחיב משמעותית את יכולת הניטור של המדינה, כך שתכלול גם את המלאי התפעולי השוטף במשק. מהלך זה יאפשר למקבלי ההחלטות לגבש תמונת מצב רציפה ומדויקת על זמינות המזון החיוני בכל רגע נתון. החל מ-1 בספטמבר 2026, יחויבו כלל הגורמים בשרשרת הערך, מטחנות קמח ומכוני תערובת ועד רפתות, לולים ומרכזי מזון, בדיווח מקוון על המלאים שברשותם.

מכתב שנשלח מהשירותים הווטרינרים (פיקוח מוצרים מן החי) מפרט כדלקמן: בהמשך לממצאי הכספית שהתגלו בשנת 2025 ולהגדרת אזור הסיכון ("הפוליגון") סביב כביש 35 (בין כביש 4 לכביש 40), ולאור חריגות חוזרות שנמצאו בכל ששת היישובים באזור, הוחלט על חובת דיגום מקיפה.

מנהל הרכש במשרד הביטחון בחר באחים דוידי ממושב מרגליות שעל גבול לבנון כזוכים במכרז לאספקת ביצים לצבא. במסגרת ההסכם, יספק המשק כ-720 אלף ביצים בשבוע לחדרי האוכל הצבאיים. הזכיה במכרז היא לאספקת ביצים לצה"ל למשך השנתיים הקרובות. על פי תנאי המכרז, המשק יספק לחיילי צה"ל כ-144 אלף ביצים מדי יום, המסתכמות בכ-720 אלף ביצים בשבוע. הייצור מתבצע כולו בארבעה לולים הממוקמים במושב הצפוני, הצמוד לגבול לבנון.

חברת בלדי מעדכנת כי התקבל אישור רשמי ממשרד החקלאות להכללת המפעל בברזיל, העוסק בייצור ושיווק מוצרי עוף כשרים, ברשימת המפעלים המורשים לייבוא בשר עופות (פטם) לישראל. האישור ניתן בהמשך לעתירה מנהלית שהגישה החברה ב-26 בינואר 2026, בדרישה להורות למשרד החקלאות לפרסם את המפעל ברשימת המורשים. ההחלטה התקבלה לאחר הודעת הרשות המוסמכת בברזיל ובדיקה כי המפעל עומד בדרישות השירותים הווטרינריים בישראל.

רשות החברות הממשלתיות פרסמה לאחרונה חוות דעת הקוראת לשינוי מבני עמוק בפעילותה של קנט - הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. לפי נתוני רשות החברות, היקף הנזקים לחקלאות בישראל שובר שיאים שנה אחר שנה בשל שינויי האקלים וריבוי אירועי קיצון. מגמת העלייה בפיצויים ברורה: ב-2023: עמד היקף הנזקים על כ-390 מיליון שקל. ב-2024: עלה הסכום ל-400 מיליון שקל. ב-2025: הגיעו הנזקים לשיא של עשור עם למעלה מ-450 מיליון שקל. רשות החברות טוענת כי המודל הנוכחי, שבו קנט פועלת כמונופול עם פטור ממכרז, אינו בר-קיימא ללא סבסוד מדינה מסיבי ורשת ביטחון ממשלתית המגנה על הונה העצמי.

במסגרת ישיבת מליאת הכנסת שנערכה ב-5 בפברואר 2026, אושר בקריאה שנייה ושלישית תיקון חקיקה המשפיע על התכנון הכלכלי במגזר החקלאי. מליאת הכנסת אישרה את תיקון מס' 18 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשפ"ה–2025. על פי התיקון, מועד ביטול התכנון בענף ההטלה (ייצור ביצי מאכל) יידחה בעשור שלם – מיוני 2032 ל-1 בינואר 2042. המשמעות היא המשך קביעת מכסות ארציות ואישיות למגדלים, צעד שמונע את פתיחת השוק לתחרות חופשית מלאה בעשור הקרוב.

חברת המזון "בלדי" הגישה לאחרונה עתירה מנהלית נגד מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, בדרישה לכלול את מפעל העופות החדש שהקימה בברזיל ברשימת המפעלים המורשים לייבוא בשר לישראל. העתירה חושפת מחלוקת מקצועית ורגולטורית סביב יישום נהלי הפיקוח על מוצרי מזון מן החי המיובאים ממדינות שלישיות. בישראל, יבוא מוצרי בשר מוסדר באמצעות נהלים קפדניים שנועדו להבטיח את בריאות הציבור ומניעת כניסת מחלות בעלי חיים. אחד הכלים המרכזיים לכך הוא נוהל ה-Pre-Listing, המיושם מול מדינות שקיימת הערכה חיובית לגבי מערכות הפיקוח הווטרינרי שלהן (כדוגמת ברזיל).

חברת רימון נבחרה לבצע פרויקט הנדסי מורכב עבור בעלי לולים בגליל, הכולל תכנון, רישוי והקמה של מערכות ביוגז. המתקן יטפל בכ-120 אלף טון של לשלשת עופות בשנה. הפרויקט מבוסס על טכנולוגיית עיכול אנאירובי, המפרקת את הפסולת האורגנית, מונעת זיהום ומפיקה אנרגיה נקייה בהספק של 5 מגה-ואט. לפי תנאי המכרז, על רימון להשלים את הקמת המתקן תוך 24 חודשים.

קרן נזקי טבע בחקלאות (קנ"ט) פרסמה לאחרונה את פרטי חוזה הביטוח המעודכן לשנת 2026 עבור מגדלי המטילות בישראל. החוזה, שגובש בתיאום עם המועצה לענף הלול וארגון מגדלי עופות, כולל מספר שינויים משמעותיים במבנה הפיצויים וההשתתפות העצמית. בעוד שהבשורה החיובית עבור הלולנים טמונה בהפחתה ניכרת של ההשתתפות העצמית במקרי תמותה, שינוי אחר הוא ביטול מוחלט של הכיסוי הביטוחי בגין פחיתה בהטלת ביצים עקב מחלות. על פי מסרון שהופץ למגדלים, לא יינתן עוד פיצוי כספי על אובדן הכנסה הנובע מירידה בשיעור ההטלה כתוצאה מאירוע תחלואה בלהקה.

משך שנים אנו מתריעים על בעיה בכל הקשור לתעודות הבריאות המלוות עופות לשחיטה במדינת ישראל. במסגרת מעקב אחר נושאים שונים, פניות לשו"ט שלא זכו להתייחסות מתאימה, החלטנו להעלות שוב סוגיה זו. לפי תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), תש"ך 1960 - כתוב בסעיף 9ב "לא יכניס אדם עופות לבית שחיטה אלא אם כן צורפה אליהם תעודת בריאות, לפי טופס 1 שבתוספת השלישית, חתומה ביד רופא וטרינר ומגדל עופות. בתוספת השלישית מופיע הנוסח המדוייק הנדרש ע"י המחוקק (ראה תקינה רלוונטית במדור תחיקה באתר). לעומת זאת, הרופאים הווטרינרים מחוייבים לחתום על טופב ממוחשב, שונה לחלוטין מהנדרש בחוק (ראה דוגמה מצורפת מטה). קיימת משמעות משפטית שונה בין שני הטפסים (הטופס לפי תקנות מחלות בעלי חיים, תש"ך 1960) והטופס בפועל כפי שהוא מופיע במערכת המיחשוב של מועצת הלול ומחייב כיום את הרופאים הווטרינרים).

בית המשפט העליון דחה את עתירתה של חברת 'בלדי', שביקשה לאשר יבוא של בשר עוף מברזיל. בכך, קיבע בג"ץ את מעמדה של הרבנות הראשית כסמכות העליונה והבלעדית לקביעת רמת הכשרות של בשר מיובא, ובלם לפחות בשלב זה מהלך שהיה עשוי לשנות את פני שוק הבשר בישראל. ברבנות הראשית בירכו על ההחלטה והבהירו כי יבוא עופות שונה מהותית מיבוא בקר. לטענת גורמים במחלקת היבוא, בעוד שחיטת בקר מתבצעת בכמויות קטנות יחסית המאפשרות פיקוח, שחיטת עופות בברזיל נעשית בקצב של עשרות אלפי עופות ביום.

ממצאים חדשים של השירותים הווטרינריים מצביעים על חריגות בריכוזי כספית בכבדי עופות, ממשקים הממוקמים גיאוגרפית, באזור עוטף עזה וכביש 35. בעוד שבשר העוף עצמו נחשב בטוח לצריכה, חקירה מאומצת מתנהלת כעת לאיתור מקור הזיהום. בשנת 2024 אימצה ישראל את ערכי הסף המרביים (MRL) של האיחוד האירופי (תקנה 2018/73) לנוכחות כספית במוצרים מן החי. מכיוון שחומרי הדברה מכילי כספית הוצאו משימוש באירופה לפני עשורים, תקנים אלו מבוססים על ההנחה כי עיקר הזיהום הקיים כיום הוא סביבתי. במהלך שנת 2025, ובדגש על חודש יולי ואילך, עלו בסקר השאריות תשעה מקרי חריגה של כספית בכבדי פטמים. בעוד שהרמה המרבית המותרת בכבד עוף עומדת על 20 PPB הממצאים הראו רמות שנעו בין 23 ל- 120 PPB. מרבית המקרים מבודלים לאזור כביש 35 וממזרח לעוטף עזה.