28 אוקטובר 2025
לאחרונה דווח על ריקול של ביצי מאכל לאחר שהתגלו בהן רמות גבוהות של מאדורמיצין. תחקיר מקיף שפרסם העיתונאי חיים ריבלין באתר “שומרים” ב־27 באוקטובר חושף את השתלשלות האירועים שהובילו להפצת ביצים מזוהמות בחומר כימי לציבור. “שומרים” הוא אתר עיתונות חוקרת הפועל לחשיפת כשלים מערכתיים, ובמקרה זה עשה זאת במקצועיות ובבהירות יוצאת דופן.
על פי התחקיר, ביצים שהכילו רמות חריגות של מאדורמיצין, תכשיר יונופורי שהימצאותו בביצים מהווה סיכון בריאותי חמור, נמכרו לציבור במשך כשבוע שלם (ריקול בוצע ב-30 בספטמבר). על פי הכתבה, תחקיר משרד החקלאות קבע, שיומיים מקבלת התערובת במשק (14 בספטמבר), החלו סימני מצוקה בעופות וכעבור זמן קצר החלה תמותה. למרות הסימנים הקליניים לא ניתנה הוראה לעצור את שיווק הביצים. הממצאים הצביעו על כמות חריגה של פי 1000 מהרמה המכסימלית המותרת בביצים שהיא 12PPB. בכתבה צוין כי אחד הכיוונים שנשקלו היה שפעת עופות (תרחיש שבכל מקרה מחייב עצירת שיווק ביצים). ניסיונות להצדיק את האירוע בטענה כי לא ניתן היה לחשוד בהרעלה וכי סוג הרעלה כזה הוא אירוע נדיר ולכן לא נשקל כאפשרות, מהווים נסיון להצדיק את חוסר המקצועיות באירוע.
עוד צוין בכתבה, כי עד למועד פרסומה טרם בוצע תחקיר במכון התערובת, משום שאנשי בקרת האיכות שהו בחו״ל, עובדה המעוררת דאגה נוספת.
גורמים במשרד הבריאות צוטטו בכתבה כאומרים כי יש לעדכן את פרוטוקולי החירום כך שיאפשרו סגר מיידי בלול גם ללא המתנה לתוצאות מעבדה, במטרה להגן על הציבור ולפצות את המגדלים. מדובר בעמדה מקצועית ונכונה, שאינה דורשת שינוי נהלים אלא מחייבת הפעלת שיקול דעת מקצועי, אשר במקרה זה כנראה נעדר. יש להדגיש כי זיהוי חשד להרעלת יונופורים על סמך סימנים קליניים הוא אפשרי בהחלט.
האירוע הנוכחי מזכיר כמעט במדויק את פרשת ההרעלה שאירעה בשנת 2010 במשק הטלה בעבדון, שם נרשמו כשלים חמורים.
ממסמך שנכתב ע"י משרד הבריאות למשרד החקלאות לאחרונה (מצורף מטה) עולה כי:
משרד הבריאות רואה באירוע זה כשל מערכת מזון מן החי המצביע על פערים מהותיים בתיאום, בדיווח ובהעברת מידע בין הגורמים האחראים. נרשם עיכוב של כשמונה ימים בין זיהוי התמותה החריגה לבין הדיווח למשרד הבריאות. עוד צוין כי היה מקום לחשוד בהרעלה כבר בשלבים מוקדמים ולפעול במהירות רבה יותר. עמדת המשרד היא כי בכל מקרה של תחלואה חריגה יש לעצור מיידית את ההפצה והיציאה מהלול ולהורות על סגר עד להבהרת הסיבה.
עוד צוין במכתב כי חלק מהתערובת המזוהמת (כ־12.8 טונות) נמכרה למשק נוסף, דבר המהווה ליקוי חמור. בבדיקות נמצאו גם שאריות של סלינומיצין, תרופה אסורה לשימוש בעופות מטילות, מה שמדגיש את הצורך בבקרת איכות קפדנית ובבדיקות עומק.
מי כשל באירוע? זה באמת חסר כל חשיבות מול העובדה, שאינה ברת ערעור, ביצים עם רמות גבוהות וחריגות של חומר כימי מסוכן הגיעו לצריכת הציבור (ילדים/אנשים מבוגרים ועוד). כאשר לספקי ביצים יש חוזי שיווק סדורים מול רשתות (כצרכן, אני מוצא תמיד את אותו ספק ביצים ברשת בה אני עושה את קניותי), ראוי היה לדרוש ששלטים מתאימים בנושא הריקול יוצבו בנקודות המכירה שם נרכשו הביצים המזוהמות במאדורמיצין - לא נעשה וחבל!
 |
|
|