21 דצמבר 2025
מועצת העופות והביצים האמריקאית (USPOULTRY), בשיתוף עם ה-FDA וקבוצת הייעוץ Mindwalk, פרסמו דוח עדכני המכמת את מגמות השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים בתעשיית העופות בארה"ב בעשור האחרון. נתוני 2024 מצביעים על מחויבות מתמשכת להפחתת השימוש באנטיביוטיקה בעלת חשיבות רפואית, במיוחד במדגרות. לצד זאת, הדוח מזהה עליה בשימושים בעקבות תחלואה, כגון: aMPV ודלקת עור נמקית, אשר חייבו התערבויות טיפוליות.
הדוח מסכם נתונים וולונטריים שנאספו בין השנים 2013 ל-2024 עבור פטמים ותרנגולי הודו, ובין 2016 ל-2024 עבור מטילות. מסד הנתונים מייצג חלק ניכר מהייצור בארה"ב:
- פטמים: מעל 87% מהייצור השנתי (מעל 8 מיליארד עופות).
- ת. הודו: מעל 72% מהייצור השנתי (כ-143 מיליון הודים).
- מטילות: כ-45% מהייצור השנתי (כ-140 מיליון מטילות).
פטמים: ענף הפטם הציג ירידה דרסטית במתן טיפולים אנטי-מיקרוביאלים. אחוז אפרוחי הפטם שקיבלו טיפול במדגרה צנח מ-90% בשנת 2013 לפחות מ-1% בשנת 2024.
מתן טיפולים בתערובת:
- טטרציקלינים: אפס שימוש מדווח מאז 2019.
- וירג'יניאמיצין: השימוש ירד ביותר מ-99% לאורך תקופה של 12 שנים.
עם זאת, מתן תרופות דרך מי השתייה משקף את המציאות הקלינית בשטח. בעוד שהשימוש בפניצילינים ולינקומיצין ירד משמעותית בין השנים 2013 ל-2019, שניהם רשמו עלייה (27% ו-15% בהתאמה) בין השנים 2020-2024. הסיבה היא עלייה באירועי דלקת עור נמקית. בנוסף, השימוש בטטרציקלינים עלה משמעותית לאחר 2023 לצורך שליטה בזיהומים חיידקיים משניים בעקבות התפרצויות של aMPV.
תרנגולי הודו: בדומה לשלוחת הפטם, ענף תרנגולי ההודו הפחית את השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים במדגרות מ-97% ב-2013 לכ-45% ב-2024.
השימוש בטטרציקלינים דרך המזון רשם ירידה של 77% מ-2013 עד 2022, אך עלה פי שלושה מאז 2022. עלייה חדה זו מיוחסת בעיקר לטיפולים בעקבות אירועי aMPV. כמו כן, השימוש בלינקומיצין במי השתייה עלה פי שישה בין 2019-2024 עקב אירועי שלקת עור נמקית ומחסור בפניצילינים.
מטילות: השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים במטילות לביצ מאכל שונה בתכלית מענפי הבשר, בשל זמני המתנה (Withdrawal periods) המונעים שיווק ביצים במהלך טיפול. התכשיר העיקרי בשימוש הוא כלורטטרציקלין בשל זמן המתנה של אפס ימים.
