27 יוני 2025
מחקר חדש שפורסם בכתב העת mSphere מגלה כי הגנים narA ו-narB, האחראים לעמידות ליונופורים כגון נרסין, סלינומיצין ומדורמיצין, נפוצים ברחבי העולם ונמצאו במגוון רחב של מיני חיידקים ממקורות שונים, כולל בני אדם. גנים אלו, המרכיבים את האופרון narAB, זוהו ביותר מ־2,400 תבדידים מ־51 מדינות בחמש יבשות, דבר המדגיש את תפוצתם הנרחבת.
יונופורים משמשים זה שנים רבות בתעשיית בעלי החיים למניעת מחלת הקוקצידיוזיס בעופות, אך אינם בשימוש ברפואת האדם. עם זאת, המחקר מצביע על דפוס מטריד: הגנים narAB מופיעים לעיתים קרובות בצמידות לגנים נוספים לעמידות לאנטיביוטיקה (AMR), לרבות כאלה המקנים עמידות לאנטיביוטיקות חשובות קלינית כגון ונקומיצין, אריתרומיצין וטטרציקלין. קשר גנטי זה עשוי להעיד על מנגנון של ברירה משותפת (co-selection), שבמסגרתו שימוש ביונופורים עלול להביא באופן בלתי מכוון לברירה של פרופילים רחבים יותר של עמידות.
איתור narAB בתבדידי חיידקים מעופות, בקר, חזירים ובני אדם מצביע על טווח מארחים רחב ומעלה את האפשרות להעברת גנים אופקית בין חיידקים הקשורים לבעלי חיים לבין כאלה הקשורים לבני אדם. ממצאים אלה מערערים את ההנחה הרווחת לפיה השימוש ביונופורים בחקלאות נעדר סיכון לבריאות הציבור.
אף שיונופורים אינם משמשים ישירות בטיפול בבני אדם, לא ניתן להתעלם מתפקידם האפשרי בברירה של גנים לעמידות המקושרים לאנטיביוטיקות חשובות לרפואת האדם. התפוצה הגלובלית של narAB וקשרם לגנים נוספים לעמידות מדגישים את התרומה העקיפה האפשרית של שימוש ביונופורים להחרפת בעיית העמידות לאנטיביוטיקה בבני אדם.
 |
|
|