19 ספטמבר 2026
מחקר שנערך על ידי חוקרים ישראלים (ד"ר יעקב אופיר וד"ר יפה שיר-רז) ופורסם בכתב העת המדעי EXCLI Journal, חושף ומנתח מאגר נתוני מעקב פנימי של משרד הבריאות הישראלי, הכולל דיווחים שהועברו לחברת פייזר בזמן אמת במהלך מבצע החיסונים לקורונה (בין מרץ 2021 למאי 2022). המאגר כולל 531 רשומות של אשפוזים ו-67 מקרי מוות מובהקים שאירעו בסמיכות זמנים לקבלת החיסון.
הממצאים המרכזיים מהמחקר:
ריכוז גבוה בקרב צעירים בריאים: 39.8% ממקרי האשפוז (211 מתוך 530 עם נתוני גיל תקפים) היו של צעירים מתחת לגיל 30, כאשר ל-63.5% מהם לא היה כל רקע רפואי משמעותי.
דומיננטיות של מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס: דלקת שריר הלב או קרום הלב תועדה ב-47.1% מכלל דוחות האשפוז במאגר. בקרב מאושפזים מתחת לגיל 30, שיעור זה זינק ל-71.6%.
אפיון מובהק של הנפגעים: מתוך הצעירים מתחת לגיל 30 ללא רקע רפואי משמעותי, 73.9% אובחנו עם מיוקרדיטיס או פריקרדיטיס, ומתוכם 90.9% היו גברים.
מקרי תמותה: מתוך 9 מקרי תמותה של אנשים מתחת לגיל 50 שתועדו במאגר, מיוקרדיטיס נרשמה כסיבת המוות בשני מקרים (22.2%), צעירה בת 22 וגבר בן 47.
טווח זמנים קצר: החציון שעבר מקבלת החיסון ועד לאשפוז עמד על 5 ימים, ועד לפטירה, 3 ימים בלבד.
החוקרים מציגים ביקורת נוקבת בנוגע לניהול הסיכונים, השקיפות והאופן שבו תוקשר המידע לרופאים ולציבור הרחב:
עיכוב של 3–4 חודשים בדיווח לציבור: כבר בסוף פברואר ותחילת מרץ 2021 התריע משרד הבריאות הישראלי בפני ה-CDC וה-EMA על "מספר גדול של מקרי מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס בקרב צעירים" בסמוך לקבלת החיסון, וב-25 במרץ 2021 כבר העביר לפייזר דיווח ראשוני על 157 אשפוזים ו-46 פטירות. למרות זאת, אזהרה רשמית לרופאים ולציבור בישראל ובעולם נמסרה רק בסוף מאי וביוני 2021. לטענת החוקרים, עיכוב זה פגע ביכולת הקלינאים לאבחן ולטפל בזמן, ופגע בעקרון ההסכמה מדעת של מתחסנים, ובפרט צעירים.
כאשר המידע פורסם לבסוף, רשויות הבריאות נטו למסגר את התופעה כ"נדירה ביותר", "קלה וחולפת", וכסיכון הנמוך משמעותית מסיכוני מחלת הקורונה עצמה. החוקרים מבקרים קביעה זו ומראים כי: ההגדרה כ"נדירה" אינה משקפת את עוצמת האות בקבוצות סיכון מוגדרות (כגון גברים צעירים). הנזק הלבבי אינו בהכרח "קל", הספרות המחקרית מדגימה שינויים פרסיסטנטיים בהדמיות MRI לבביות ועלייה בסמני נזק לשריר הלב (טרופונין).
ליקויים בתיעוד ובבקרת הנתונים: החוקרים מדגישים כי הקובץ הפנימי סובל מהיעדר פרוטוקול תיעוד מסודר (audit trail), שינויים ומחיקות בין גרסאות ללא הסבר (כולל דיווח פטירה שהופיע בגרסה מוקדמת ונעלם בהמשך), ואי-הכללה של קריטריוני אבחון מוגדרים. ממצאים אלו מתיישבים עם דוח מבקר המדינה הישראלי ממאי 2024, שמצא כי מערכות משרד הבריאות לא קלטו כ-82% מכלל המידע והדיווחים על תופעות לוואי שהועברו מגורמים רפואיים.
טבלת סיכום:
|
היבט
|
מסר משרד הבריאות בעיתונות
(2021–2022)
|
טיעוני המחקר
|
|
עיתוי השקיפות
|
זיהוי ביוני 2021 ופרסום מיידי של הנתונים לעולם.
|
אזהרה נשלחה לחו"ל ולפייזר כבר בפברואר–מרץ 2021; עיכוב של כ-3–4 חודשים בדיווח לציבור ולרופאים.
|
|
שכיחות בצעירים
|
תופעת לוואי נדירה ביותר ביחס לכמות המתחסנים.
|
ריכוז פנימי חריג (כ-72% מכלל האשפוזים המדווחים מתחת לגיל 30).
|
|
חומרת המחלה
|
קלה, אשפוז קצר, חולפת ללא נזק שיורי.
|
תיעוד מקרים סוערים, 2 מקרי מוות מתחת לגיל 50, וחשש מנזק לבבי ארוך טווח.
|
|
תועלת מול סיכון
|
סיכוני הקורונה על הלב גוברים בכל קבוצות הגיל.
|
ערעור על הנחה זו בגברים צעירים בריאים שסיכונם מהנגיף היה אפסי ממילא.
|
Ophir, Y., & Shir-Raz, Y. (2026). Real-time pharmacovigilance and cardiac risk communication during the COVID-19 vaccination campaign in Israel. EXCLI Journal, 25:1437–1457