דלקת כבד נגיפית B: שינוי ההמלצות והרקע ההיסטורי

08 דצמבר 2025

צוות יועצי חיסונים של ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן) בארה"ב, הצביע בעד ביטול ההמלצה האוניברסלית, לפיה יש לחסן את כל היילודים נגד הפטיטיס B (צהבת נגיפית מסוג B) בעת הלידה. ההחלטה מעוררת סערה נרחבת בקרב רופאי הילדים.
מה אנו יודעים על תרכיב דלקת כבד נגיפית B?
Baruch Blumberg, רופא יהודי, זיהה בשנת 1964, בחולה המופיליה בניו-יורק (שקיבל מנות דם רבות, ולכן נחשף למגוון אנטיגנים גדול) נוגדנים כנגד חלבון שזוהה קודם באדם בקצהו השני של העולם (אוסטרליה) - Australian Aborigine. הוא קרא לאנטיגן: Australia antigen (AuAg). בהמשך נמצא שאנטיגן זה הוא חלק מנגיף ההפטיטיס B. היום אנטיגן זה שהוא אנטיגן המעטפת של נגיף הפטיטיס B נקרא HBsAg (Hepatitis B Surface Antigen)
Blumberg/Millman vaccine: בשנת 1969 נרשם פטנט ליצור תרכיב ע"י Institute for Cancer Research מסרה של אנשים בעלי Australia antigen בדמם. אירווינג מילמן שעבד יחד עם בלומברג, היה גם הוא יהודי.
עד שנת 1975, בוצעה עבודה קדם-קלינית מספקת במעבדות בארצות הברית ובמקומות אחרים, שאפשרה להמליץ על התקדמות עם התרכיב. חברת התרופות מרק (Merck) הביעה התעניינות בפני Fox Chase Cancer Center (FCCC); בעקבות חתימת הסכם רישוי בין FCCC לבין מרק, ד"ר מוריס הילמן מחברת מרק, מוביל את הפרויקט, במטרה לייצר תרכיב נגד הפטיטיס B.
ב-1976 Baruch Blumberg זוכה בפרס נובל לרפואה.
Wolf Szmuness, הוא רופא יהודי פולני. בזמן מלחמת העולם השנייה משפחתו נספתה בשואה. הוא עצמו שרד לאחר שברח מזרחה לברית המועצות, שם נשלח לגולאג בסיביר. את לימודי הרפואה החל בפיזה, איטליה והוא מסיים אותם לאחר מלחמת העולם השניה באוניברסיטת טומסק (Tomsk) שבסיביר. בארה"ב הוא עובד כטכנאי מעבדה ב"מרכז הדם של ניו יורק"  (ההסמכה הרפואית שלו מברית המועצות ומפולין לא הוכרה באופן אוטומטי בארצות הברית). שם זיהו מהר מאוד את הידע העצום ואת הכישרון המדעי שלו, והוא קודם לתפקידי מחקר שאפשרו לו להתמקד באפידמיולוגיה. Szmuness עורך ומוביל את התצפיות בתרכיב הנסיוני של חברת Merck. על בסיס תצפיות אלה ה-FDA מאשר את התרכיב בארה"ב בשנת 1981. זו הפעם הראשונה והאחרונה שתרכיב מיוצר באופן זה (תרכיב שמקורו בדם של אנשים שנדבקו בנגיף דלקת כבד, ועלולים להיות פוטנציאלית נשאים של מחוללי מחלה אחרים - HIV לדוגמה).
בשנת 1986 אושר לשימוש תרכיב רקומביננטי שפותח ע"י ד"ר פבלו ולנזואלה (Pablo Valenzuela)  וד"ר ויליאם רוטר (William Rutter)  בשיתוף עם חברת Chiron ו-Merck. התרכיב מכיל את חלבון המעטפת של הנגיף בלבד HBsAg ומיוצר בשמרים Saccharomyces cerevisiae. זהו התרכיב הרקומביננטי הראשון שאושר לשימוש בבני אדם אי-פעם.
בשנת 1991 ארגון הבריאות העולמי ממליץ להכליל את החיסון בכל תכניות החיסון הלאומיות.
בישראל התכנית הוכלה בשנת 1992, מאז כל תינוק הנולד בישראל מקבל את מנת החיסון הראשונה בבית החולים, סמוך ללידה.
בישראל פותח Sci-B-Vac (שווק בארה"ב תחת השם PreHevbrio) התרכיב פותח במכון וייצמן למדע ע"י פרופ' יוסף שאול מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, אושר לשימוש בישראל בשנת 2000 והוא מכיל את שלושת חלבוני המעטפת של הנגיף:
pre-S1, pre-S2, and S surface proteins. חלבונים אלה מופקים מתאי יונקים (CHO cells).
התרכיב הפסיק את יצורו בארה"ב בשנת 2024 לאחר שהחברה היצרנית הפסיקה את פעילותה.
אבל הסערה שמתעוררת עכשיו מול ההחלטה של הוועדה המייעצת הוא כאין וכאפס מול הסערה שעוררו מחקרים של Saul Krugman.
Saul Krugman (1911-1995), יהודי יליד ברונקס - ארה"ב, בן למהגרים מרוסיה, בן דודו של אלברט סייבין (אמו של אלברט סייבין הייתה טילי קרוגמן; אחותו של אביו של Saul). סיים את לימודי הרפואה שלו ב- Medical College of Virginia. קיבל את אות ה-Bronze Star על שירותו במלחמת העולם השנייה כרופא מוטס. לאחר המלחמה קיבל עבודה ב- Willard Parker Hospital ובהמשך התקדם עד קבלת תואר פרופסור ברפואת ילדים ב- New York University School of Medicine. למרות ההערכה מקצועית גדולה לה זכה, פעילותו הציגה אותו בעיני אנשים רבים כ"מפלצת".
ניסויי ווילוברוק (Willowbrook) שערך Saul Krugman כללו הדבקה מכוונת של ילדים בעלי מוגבלות שכלית בנגיף ההפטיטיס (דלקת כבד נגיפית). הניסויים נערכו במוסד ווילוברוק (Willowbrook) בסטטן אי