Circulation Research. 2025 Aug 1;137(Suppl 1)
10 דצמבר 2025
בשנת 2021, בעיצומו של מבצע החיסונים העולמי נגד נגיף הקורונה, נצפתה תופעה נדירה שהדליקה נורות אזהרה בקרב הקהילה הרפואית. היו אלו חוקרים מישראל ומארצות הברית, שהיו הראשונים לזהות ולדווח על מתאם בין קבלת חיסוני mRNA (פייזר ומודרנה) לבין הופעת דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס), בעיקר בקרב גברים צעירים (1).
מחקר חדש, שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד ומתפרסם בימים אלה, מציע לראשונה הסבר מולקולרי מפורט לתופעה. החוקרים, שללו את ההשערה הרווחת כי מדובר בנוגדנים שתוקפים את הלב. במקום זאת, הם מצביעים על הפעלה כללית וחזקה מידי של מערכת החיסון. על פי ממצאי המחקר, החיסון גורם לתגובת שרשרת דלקתית ספציפית: תאי מערכת החיסון המכונים מקרופאגים (B cells) קולטים את החיסון ומגיבים בצורה אגרסיבית מהרגיל. המקרופאגים משחררים כמויות גדולות של שני חלבונים דלקתיים (ציטוקינים) ספציפיים: CXCL10 ו-אינטרפרון-גמא (IFN-γ). ציטוקינים אלו נודדים בזרם הדם ומגיעים לרקמת הלב, שם הם גורמים נזק ישיר ומעוררים את הדלקת. בניסויים שערכו החוקרים באמצעות רקמות לב אנושיות שגדלו במעבדה (Organoids) ועכברים, נמצא כי חסימה של הציטוקין CXCL10 או נטרול האינטרפרון-גמא מנעו לחלוטין את הנזק הלבבי ואת התפתחות המיוקרדיטיס, מבלי לפגוע ביעילות החיסון ביצירת נוגדנים נגד הקורונה.
1. מחקר נרחב שכלל 23 מיליון איש מדנמרק, פינלנד, נורווגיה ושוודיה, מצא כי בקרב גברים בגילאי 16-24, שיעור המקרים הנוספים (Excess cases) לאחר המנה השנייה היה: בתרכיב פייזר: כ-5.6 מקרים לכל 100,000 מתחסנים (כ-1 ל-17,800).
בתרכיב מודרנה: כ-18.4 מקרים לכל 100,000 מתחסנים (כ-1 ל-5,400).
Husby A, Gulseth HL, Hovi P, Hansen JV, Pihlström N, Gunnes N, Härkänen T, Dahl J, Karlstad Ø, Heliö T, Køber L. Clinical outcomes of myocarditis after SARS-CoV-2 mRNA vaccination in four Nordic countries: population based cohort study. BMJ medicine. 2023 Feb 1;2(1):e000373.