25 ספטמבר 2026
מחקר מקיף שפורסם בכתב העת Poultry Science ממפה לראשונה בהיקף ארצי את תמונת הנגיעות בחיידק הסלמונלה בקרב להקות רבייה כבדה בישראל לאורך עשור שלם (2008–2018). המחקר נערך על ידי החוקרים ד"ר ענת וייסמן, הדס פוריה דלי וד"ר אהוד אלנקווה מהמעבדות לבריאות העוף של מועצת הלול ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט באוניברסיטה העברית בירושלים.
החוקרים ניתחו נתונים מתוכנית הניטור הלאומית, שכללו מפקד מלא של 4,100 להקות מ-142 חוות ו-64,217 תוצאות דיגום סביבתי. מן הממצאים עולה כי כ-29.6% מלהקות הרבייה וכ-59.6% מהחוות נמצאו חיוביות לסלמונלה לפחות פעם אחת בכל שנה. במבט מצטבר על פני כל תקופת המחקר, כ-40% מהלהקות ומעל 91% מהחוות נמצאו נגועות לפחות פעם אחת. שיעורים אלה דומים למתרחש בצפון אמריקה ובאוסטרליה, אך גבוהים משמעותית מהמצב באיחוד האירופי, שם עמד שיעור הנגיעות בלהקות רבייה על כ-2% בלבד.
- שיעור הזיהויים היה הגבוה ביותר בעונת הסתיו (לעומת חורף, קיץ ואביב).
- להקות צעירות (מתחת לגיל 45 שבועות, תקופה החופפת לתחילת ההטלה) היו בסיכון גבוה יותר לזיהוי החיידק ביחס ללהקות מבוגרות יותר.
- להקות מגזע Ross הראו סיכון מוגבר להידבקות ביחס לגזע Cobb וגזעים אחרים.
- אזור המרכז התאפיין בשיעורי נגיעות גבוהים יותר בהשוואה לאזור הדרום.
- דיגומים שנערכו על ידי מפקחי השירותים הווטרינריים הניבו שיעור חיוביות גבוה יותר מדיגומים שבוצעו על ידי המגדלים.
המחקר חשף בעיה משמעותית של זיהומים חוזרים. בכ-70% מהלהקות שנמצאו חיוביות, החיידק זוהה שוב בבדיקות עוקבות. גיל מבוגר יותר בעת הזיהוי הראשון (מעל 45 שבועות) וגזע Ross הגבירו באופן מובהק את הסיכוי להישנות הזיהום באותה להקה.
לאורך שנות המחקר זוהו 91 סרוטיפים שונים של סלמונלה, אך חמישה מהם היו אחראים לכ-67% מכלל הבידודים: Infantis (29%), Hadar (12.2%), Kentucky (11.9%), Muenchen (8.1%) ו-Virchow (6.1%).
המחקר מצביע על דינמיקה ברורה בין הזנים:
בלימת זן ה-Infantis: זן זה הגיע לשיא התפשטותו בשנת 2011 (אז היה אחראי ל-46.3% מכלל הבידודים). בעקבות החלת חובת חיסון נגדו בלהקות רבייה בסוף 2011, נרשמה ירידה הדרגתית עד לרמה של 6.7% בשנת 2018.
עלייתו של זן ה-Muenchen: במקביל לדעיכת האינפנטיס, עלה בהדרגה סרוטיפ Muenchen (מ-1.9% בשנת 2008 ל-31.7% ב-2018) והפך לזן הדומיננטי בלהקות הרבייה, בין היתר בעקבות רכישת פלסמיד עמידות רב-תרופתי (pESI).
השוואת הנתונים לתחלואת בני אדם בישראל הציגה חפיפה בולטת בסרוטיפים המובילים (בדגש על Infantis, Muenchen, Hadar ו-Virchow), המדגישה את החשיבות של שרשרת גידול הפטם כמקור זואונוטי אפשרי להדבקת בני אדם. מנגד, שני הסרוטיפים הקלאסיים S. Enteritidis ו-S. Typhimurium, המהווים גורם מרכזי לתחלואה בבני אדם, כמעט שלא נמצאו בלהקות רבייה כבדה (כ-0.1% בלבד). החוקרים מסבירים זאת בהצלחת תוכנית הניטור הקפדנית הכוללת השמדת להקות רבייה הנגועות בזנים אלו (הערה: ותוכנית חיסונים קפדנית - נ.א.), ומציינים כי מקורם העיקרי של זנים אלה בתחלואת אדם נותר ביצי מאכל ולא בשר עוף.
Wiseman et al. (2026) Salmonella in broiler breeder flocks in Israel during 2008–2018: Prevalence, risk factors and repeated detections. Poultry Science, 105, 107766