מה חדש בישראל 2026

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות וביטחון המזון פרסמו עדכון אגרת המיועד למגדלי תרנגולות ההטלה בישראל, שעניינו, איך לא, דחייה נוספת ביישום תקני הרווחה והבריאות בענף. במכתב שנשלח על ידי מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר תמיר גשן, הוכרז על ביטול המסלולים ואבני הדרך הקודמים שנקבעו בשנת 2023 לעמידה בדרישות "שלב ב'" של הלולים. הסיבה הרשמית התורנית? "המצב הביטחוני הנמשך". למי שעוקב אחרי הסאגה הלא-נגמרת הזו, מדובר בעוד דחייה ברצף ארוך של התקפלויות (לחצים פוליטים?) אל מול דרישות מקצועיות וטרינריות, שנועדו במקור להצעיד את הלולים בישראל קדימה. 

תלונות צרכנים על עובש בתוכן של ביצים שנרכשו מחברת "מן הטבע בארותיים" (מילובר) הובילו את משרד הבריאות להורות על איסוף הביצים מהמדפים.  עובש בביצי מאכל מהווה בד"כ אינדיקציה לתנאי אחסון או טיפול לא נאותים. עובש יכול להתפתח כאשר נעשית שטיפה לא מקצועית של ביצי מאכל או חשיפה ללחות גבוהה.

ארגון מגדלי העופות פנה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בבקשה למתן צו ביניים וביטול ההחלטה המאפשרת יבוא בשר עוף קפוא מברזיל. טענותיהם המרכזיות כוללות: - פגיעה אנושה במגדלים המקומיים: המגדלים טוענים כי הצפת השוק בעוף זול מברזיל תוביל לקריסת משקים משפחתיים, בעיקר באזורי קו העימות (צפון ועוטף עזה), שם ענף הלול מהווה מקור פרנסה עיקרי. - ביטחון המזון: לטענת הארגון, הסתמכות על יבוא ממדינות רחוקות בעתות חירום היא הימור מסוכן על ביטחון התזונה של אזרחי ישראל.

חברת קנט מבטחת את ענף הלול מפני מגוון מחלות, אסונות ונזקים אחרים. כחלק מתנאי הפוליסה, מופיע נספח 3 המפרט את תוכנית החיסונים המחייבת (מצורף מטה). עמידה קפדנית בתוכנית זו היא תנאי סף לקבלת פיצוי במקרה של התפרצות מחלה בלול. נוכח חשיבותו המכרעת של הנספח כמסמך הקובע בעת הגשת תביעה, מומלץ שלא להקל בו ראש. 

בתום הליך חקיקה המהווה נדבך מרכזי באסטרטגיית ביטחון המזון הלאומית, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לדיווח על מלאי חיטה ומזון לבעלי חיים. החוק, שקודם על ידי משרד החקלאות וביטחון המזון, נועד להבטיח רציפות תפקודית של שרשרת האספקה הישראלית הן בשגרה והן במצבי חירום קיצוניים. עד כה, התמקד ניהול המלאים הממשלתי במלאי החירום הלאומי בלבד, בהתאם לתרחישי הייחוס של רשות החירום הלאומית (רח"ל). החוק החדש מרחיב משמעותית את יכולת הניטור של המדינה, כך שתכלול גם את המלאי התפעולי השוטף במשק. מהלך זה יאפשר למקבלי ההחלטות לגבש תמונת מצב רציפה ומדויקת על זמינות המזון החיוני בכל רגע נתון. החל מ-1 בספטמבר 2026, יחויבו כלל הגורמים בשרשרת הערך, מטחנות קמח ומכוני תערובת ועד רפתות, לולים ומרכזי מזון, בדיווח מקוון על המלאים שברשותם.

מכתב שנשלח מהשירותים הווטרינרים (פיקוח מוצרים מן החי) מפרט כדלקמן: בהמשך לממצאי הכספית שהתגלו בשנת 2025 ולהגדרת אזור הסיכון ("הפוליגון") סביב כביש 35 (בין כביש 4 לכביש 40), ולאור חריגות חוזרות שנמצאו בכל ששת היישובים באזור, הוחלט על חובת דיגום מקיפה.

מנהל הרכש במשרד הביטחון בחר באחים דוידי ממושב מרגליות שעל גבול לבנון כזוכים במכרז לאספקת ביצים לצבא. במסגרת ההסכם, יספק המשק כ-720 אלף ביצים בשבוע לחדרי האוכל הצבאיים. הזכיה במכרז היא לאספקת ביצים לצה"ל למשך השנתיים הקרובות. על פי תנאי המכרז, המשק יספק לחיילי צה"ל כ-144 אלף ביצים מדי יום, המסתכמות בכ-720 אלף ביצים בשבוע. הייצור מתבצע כולו בארבעה לולים הממוקמים במושב הצפוני, הצמוד לגבול לבנון.

חברת בלדי מעדכנת כי התקבל אישור רשמי ממשרד החקלאות להכללת המפעל בברזיל, העוסק בייצור ושיווק מוצרי עוף כשרים, ברשימת המפעלים המורשים לייבוא בשר עופות (פטם) לישראל. האישור ניתן בהמשך לעתירה מנהלית שהגישה החברה ב-26 בינואר 2026, בדרישה להורות למשרד החקלאות לפרסם את המפעל ברשימת המורשים. ההחלטה התקבלה לאחר הודעת הרשות המוסמכת בברזיל ובדיקה כי המפעל עומד בדרישות השירותים הווטרינריים בישראל.

רשות החברות הממשלתיות פרסמה לאחרונה חוות דעת הקוראת לשינוי מבני עמוק בפעילותה של קנט - הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. לפי נתוני רשות החברות, היקף הנזקים לחקלאות בישראל שובר שיאים שנה אחר שנה בשל שינויי האקלים וריבוי אירועי קיצון. מגמת העלייה בפיצויים ברורה: ב-2023: עמד היקף הנזקים על כ-390 מיליון שקל. ב-2024: עלה הסכום ל-400 מיליון שקל. ב-2025: הגיעו הנזקים לשיא של עשור עם למעלה מ-450 מיליון שקל. רשות החברות טוענת כי המודל הנוכחי, שבו קנט פועלת כמונופול עם פטור ממכרז, אינו בר-קיימא ללא סבסוד מדינה מסיבי ורשת ביטחון ממשלתית המגנה על הונה העצמי.

במסגרת ישיבת מליאת הכנסת שנערכה ב-5 בפברואר 2026, אושר בקריאה שנייה ושלישית תיקון חקיקה המשפיע על התכנון הכלכלי במגזר החקלאי. מליאת הכנסת אישרה את תיקון מס' 18 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשפ"ה–2025. על פי התיקון, מועד ביטול התכנון בענף ההטלה (ייצור ביצי מאכל) יידחה בעשור שלם – מיוני 2032 ל-1 בינואר 2042. המשמעות היא המשך קביעת מכסות ארציות ואישיות למגדלים, צעד שמונע את פתיחת השוק לתחרות חופשית מלאה בעשור הקרוב.

חברת המזון "בלדי" הגישה לאחרונה עתירה מנהלית נגד מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, בדרישה לכלול את מפעל העופות החדש שהקימה בברזיל ברשימת המפעלים המורשים לייבוא בשר לישראל. העתירה חושפת מחלוקת מקצועית ורגולטורית סביב יישום נהלי הפיקוח על מוצרי מזון מן החי המיובאים ממדינות שלישיות. בישראל, יבוא מוצרי בשר מוסדר באמצעות נהלים קפדניים שנועדו להבטיח את בריאות הציבור ומניעת כניסת מחלות בעלי חיים. אחד הכלים המרכזיים לכך הוא נוהל ה-Pre-Listing, המיושם מול מדינות שקיימת הערכה חיובית לגבי מערכות הפיקוח הווטרינרי שלהן (כדוגמת ברזיל).

חברת רימון נבחרה לבצע פרויקט הנדסי מורכב עבור בעלי לולים בגליל, הכולל תכנון, רישוי והקמה של מערכות ביוגז. המתקן יטפל בכ-120 אלף טון של לשלשת עופות בשנה. הפרויקט מבוסס על טכנולוגיית עיכול אנאירובי, המפרקת את הפסולת האורגנית, מונעת זיהום ומפיקה אנרגיה נקייה בהספק של 5 מגה-ואט. לפי תנאי המכרז, על רימון להשלים את הקמת המתקן תוך 24 חודשים.

קרן נזקי טבע בחקלאות (קנ"ט) פרסמה לאחרונה את פרטי חוזה הביטוח המעודכן לשנת 2026 עבור מגדלי המטילות בישראל. החוזה, שגובש בתיאום עם המועצה לענף הלול וארגון מגדלי עופות, כולל מספר שינויים משמעותיים במבנה הפיצויים וההשתתפות העצמית. בעוד שהבשורה החיובית עבור הלולנים טמונה בהפחתה ניכרת של ההשתתפות העצמית במקרי תמותה, שינוי אחר הוא ביטול מוחלט של הכיסוי הביטוחי בגין פחיתה בהטלת ביצים עקב מחלות. על פי מסרון שהופץ למגדלים, לא יינתן עוד פיצוי כספי על אובדן הכנסה הנובע מירידה בשיעור ההטלה כתוצאה מאירוע תחלואה בלהקה.

משך שנים אנו מתריעים על בעיה בכל הקשור לתעודות הבריאות המלוות עופות לשחיטה במדינת ישראל. במסגרת מעקב אחר נושאים שונים, פניות לשו"ט שלא זכו להתייחסות מתאימה, החלטנו להעלות שוב סוגיה זו. לפי תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), תש"ך 1960 - כתוב בסעיף 9ב "לא יכניס אדם עופות לבית שחיטה אלא אם כן צורפה אליהם תעודת בריאות, לפי טופס 1 שבתוספת השלישית, חתומה ביד רופא וטרינר ומגדל עופות. בתוספת השלישית מופיע הנוסח המדוייק הנדרש ע"י המחוקק (ראה תקינה רלוונטית במדור תחיקה באתר). לעומת זאת, הרופאים הווטרינרים מחוייבים לחתום על טופב ממוחשב, שונה לחלוטין מהנדרש בחוק (ראה דוגמה מצורפת מטה). קיימת משמעות משפטית שונה בין שני הטפסים (הטופס לפי תקנות מחלות בעלי חיים, תש"ך 1960) והטופס בפועל כפי שהוא מופיע במערכת המיחשוב של מועצת הלול ומחייב כיום את הרופאים הווטרינרים).

בית המשפט העליון דחה את עתירתה של חברת 'בלדי', שביקשה לאשר יבוא של בשר עוף מברזיל. בכך, קיבע בג"ץ את מעמדה של הרבנות הראשית כסמכות העליונה והבלעדית לקביעת רמת הכשרות של בשר מיובא, ובלם לפחות בשלב זה מהלך שהיה עשוי לשנות את פני שוק הבשר בישראל. ברבנות הראשית בירכו על ההחלטה והבהירו כי יבוא עופות שונה מהותית מיבוא בקר. לטענת גורמים במחלקת היבוא, בעוד שחיטת בקר מתבצעת בכמויות קטנות יחסית המאפשרות פיקוח, שחיטת עופות בברזיל נעשית בקצב של עשרות אלפי עופות ביום.

ממצאים חדשים של השירותים הווטרינריים מצביעים על חריגות בריכוזי כספית בכבדי עופות, ממשקים הממוקמים גיאוגרפית, באזור עוטף עזה וכביש 35. בעוד שבשר העוף עצמו נחשב בטוח לצריכה, חקירה מאומצת מתנהלת כעת לאיתור מקור הזיהום. בשנת 2024 אימצה ישראל את ערכי הסף המרביים (MRL) של האיחוד האירופי (תקנה 2018/73) לנוכחות כספית במוצרים מן החי. מכיוון שחומרי הדברה מכילי כספית הוצאו משימוש באירופה לפני עשורים, תקנים אלו מבוססים על ההנחה כי עיקר הזיהום הקיים כיום הוא סביבתי. במהלך שנת 2025, ובדגש על חודש יולי ואילך, עלו בסקר השאריות תשעה מקרי חריגה של כספית בכבדי פטמים. בעוד שהרמה המרבית המותרת בכבד עוף עומדת על 20 PPB הממצאים הראו רמות שנעו בין 23 ל- 120 PPB. מרבית המקרים מבודלים לאזור כביש 35 וממזרח לעוטף עזה.