מחלות מדבקות בעולם - 2025

Nature Communications | 2025

16 דצמבר 2025

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Nature Communications  שופך אור על המנגנונים המולקולריים שאפשרו לנגיף שפעת העופות H5N1 לגרום להתפרצות נרחבת בפרות חולבות. על פי המחקר היכולת להתרבות בתאי בקר אינה תכונה כללית של כל נגיפי H5N1, אלא ייחודית למבנה גנטי פנימי של גנוטיפים ספציפיים בתוך קבוצת נגיפי 2.3.4.4b. המבנה הפנימי הוא המפתח, בעוד שרוב תשומת הלב מופנית בד"כ לחלבוני המעטפת (המאגלוטינין ונויראמינידאז), מחקר זה מדגיש את התפקיד המרכזי של הגנים הפנימיים של הנגיף. ממצאי המחקר מראים כי הגנוטיפ B3.13, הזן הספציפי שגורם כעת להתפרצות בבקר בארה"ב, מחזיק ביתרון שכפול מובהק בתאי עור ועטין של בקר בהשוואה לזני H5N1 ישנים יותר. המחקר זיהה מוטציות ספציפיות בתת-יחידת הפולימראז PB2, ובמיוחד את המוטציה M631L כגורמים מרכזיים להסתגלות זו. מוטציה זו משפרת את פעילות הפולימראז של הנגיף בתאים של יונקים. עם זאת, החוקרים ציינו כי השפעת מוטציה זו תלויה בהקשר הגנטי הכולל של הנגיף. מעבר ליכולת השכפול, נגיף ה-B3.13, שהסתגל לבקר פיתח שיטות יעילות יותר לחמוק ממערכת החיסון של הפונדקאי. המחקר מדגים כי נגיפים אלו מסוגלים לווסת את תגובת האינטרפרון (IFN) של הבקר בצורה יעילה יותר מאשר נגיפים קודמים שמקורם בעופות. ממצא מדאיג שעולה מהמחקר הוא שחלק מנגיפי העופות המצויים כיום בקרב עופות בר, מכילים את הגנים הפנימיים המאפשרים שכפול יעיל בתאי בקר, עוד טרם המעבר ליונקים.