bioRxiv preprint | February 22, 2026
23 פברואר 2026
זליגת נגיף השפעת העופות מזן H5N1 בעל פתוגניות גבוהה (HPAI) ליונקים מעוררת דאגה משמעותית בנוגע לפוטנציאל הפנדמי שלו. מחקר חדש מספק תובנות קריטיות לגבי האופן שבו הנגיף תוקף את מערכת העצבים של חתולים ומדגיש הבדלים מדאיגים ביכולת ההדבקה בין זנים נגיפיים שהתגלו לאחרונה.
המחקר מתאר את ההתפשטות החריפה של נגיף ה-H5N1 בחתולים. הנגיף משתכפל בתחילה בדרכי הנשימה העליונות בטרם חדירתו לזרם הדם ויצירת וירמיה חמורה. מזרם הדם, הנגיף מתפשט במהירות למערכות איברים מרובות, כולל ריאות, כבד ורקמות לימפואידיות, תוך גרימת נזק תאי נרחב. התגלית המשמעותית ביותר היא המנגנון המדויק שבו נגיף ה-H5N1 גורם להרס עצבי. המחקר מצא כי הנגיף משתמש בנתיב המטוגני (דרך הדם) כדי להגיע למערכת העצבים המרכזית. הוא מצליח לחצות את מחסום הדם-מוח על ידי הדבקה ראשונית של תאי האנדותל המרפדים את כלי הדם במוח. לאחר חציית המחסום, הנגיף מתפשט לאסטרוציטים סמוכים ולבסוף מדביק נוירונים, מה שמוביל לדלקת מוח רב מוקדית. החוקרים הישוו בין שני גנוטיפים של H5N1 המצויים כיום בצפון אמריקה: וריאנט B3.13 (שהופיע בבקר לחלב בארה"ב בתחילת 2024) ווריאנט D1.1 זן שמקורו בעופות.
המחקר חשף הבדלים בולטים בין הזנים:
גנוטיפ B3.13: וריאנט זה גרם להופעה מהירה של המחלה ותסמינים חמורים בחתולים. הוא הוביל לרמות גבוהות של הפצה נגיפית בהפרשות מהאף, מהפה ובצואה. באופן מדאיג ביותר, נגיף ה-B3.13 הפגין יכולת הדבקה ישירה ויעילה לחתולים בריאים שבאו איתם במגע. בדיקות מעבדה הראו גם כי לווריאנט זה יכולות התרבות משופרות בתאי יונקים עקב פעילות גבוהה יותר של הפולימראז הנגיפי.
גנוטיפ D1.1: הדבקה בווריאנט זה הובילה למהלך מחלה ממושך ומאוחר יותר. הוא ייצר רמות נמוכות משמעותית של הפצה נגיפית בהשוואה ל- B3.13 ולא הציג כל יכולת להדביק חתולים בריאים במגע. מחקר זה מראה כי לגנוטיפ B3.13 הקשור לבקר יש יכולת ופוטנציאל העברה גבוהים ביונקים. מחקר זה מדגיש סיכון גובר לבריאות הציבור ממינים החיים במגע קרוב עם בני אדם.
 |
 |