04 מאי 2026
רשויות הבריאות ובטיחות המזון באוסטרליה, בהובלת גוף התקינה FSANZ (Food Standards Australia New Zealand), הכריזו על השקת תוכנית אסטרטגית חמש-שנתית להתמודדות עם נטל התחלואה הגבוה הנגרם מחיידק הקמפילובקטר. התוכנית, המהווה נדבך מרכזי במדיניות בטיחות המזון הלאומית לשנים הקרובות, נועדה להפחית את שיעורי ה- Campylobacteriosis בקרב האוכלוסייה. התוכנית החדשה מאמצת תפיסה אינטגרטיבית המשלבת גופי רגולציה, יצרנים חקלאיים ואת מגזר שירותי המזון. מוקדי הפעילות העיקריים כוללים:
שיפור הניטור האפידמיולוגי: הטמעת מערכות דיווח מתקדמות לזיהוי מהיר של מקורות התפרצות וניתוח מגמות תחלואה ברמה הלאומית.
החמרת תקנים בשלבי העיבוד: קביעת קריטריונים מיקרוביולוגיים מחמירים יותר עבור משחטות ומפעלי עיבוד עופות, לצד התמקדות במוצרים בסיכון גבוה כגון ירקות עליים ופירות יער.
בקרה במגזר הקמעונאי והמוסדי: חיזוק פרוטוקולי העבודה בבתי עסק ובמסעדות למניעת זיהום צולב, תוך הטמעת "תרבות בטיחות מזון" ארגונית.
היבט קריטי בתוכנית נוגע לממצאים האחרונים של FSANZ המצביעים על נוכחות חיידקי קמפילובקטר המגלים עמידות לאנטיביוטיקה מסוג Ciprofloxacin במוצרי עוף. על אף שרמות העמידות הכלליות נותרו נמוכות בהשוואה למדינות אחרות (ישראל ביניהן), התוכנית שמה דגש על ניטור מוגבר של עמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאליים וצמצום השימוש בתרופות קריטיות בחיות משק, במטרה לשמר את יעילות הטיפולים הרפואיים בבני אדם. התוכנית צפויה להוביל לעדכון תקני המזון ולשקיפות גבוהות יותר מצד היצרנים.
נראה כי בזמן שבאוסטרליה מבינים ששקיפות וניטור מצילים חיים, אצלנו בפיקוח על מוצרים מן החי (שו"ט) מעדיפים להתעלם מהמשמעות של קמפילובקטר לבריאות הציבור. רמה כזו של אדישות מעלה תהייה כנה האם המונח "קמפילובקטר" בכלל נהיר לאלה האמונים על פיקוח המוצרים מן החי.
 |
 |