17 מאי 2026
חוקרים ממכון Pirbright גילו כי זן ה-G57 של נגיף שפעת העופות H9N2 אלים ומידבק משמעותית מזן ה-G1-B הנפוץ. הממצאים חושפים יכולת שכפול מערכתית בגוף העוף ופוטנציאל מוגבר להדבקת בני אדם.
נגיף ה-H9N2 נחשב לנגיף בעל פתוגניות נמוכה (LPAI), הגורם בעיקר לבעיות נשימה וירידה בהטלה. אולם, המחקר החדש שפורסם ב-Journal of General Virology מראה כי זן ה-G57 (הדומה לזן BJ/94 הדומיננטי בסין ובווייטנאם) מציג תכונות מדאיגות בהרבה מה-G1-B, הזן הנפוץ במזרח התיכון ובאפריקה. בניסויים שבוצעו על עוברי תרנגולות, זן ה-G57 גרם לשיעורי תמותה של כ-84% בתוך 72 שעות, לעומת כ-33% בלבד בזן ה-G1-B. בעוד שהזן המוכר נשאר ממוקד לרוב בדרכי הנשימה העליונות, ה-G57 הפגין טרופיזם רחב הרבה יותר. הנגיף התגלה ברקמות פנימיות רבות, כולל המוח, הריאות, הכליות, הטחול ומערכת העיכול. בשונה מהזנים המוכרים המופרשים בעיקר מהלוע, ה-G57 מופרש בכמויות גבוהות גם דרך הביב, מה שמגביר את זיהום הסביבה והלול. החוקרים השתמשו בטכנולוגיית "גנטיקה הפוכה" כדי לבודד את הגנים האחראים להבדל הדרמטי הזה. הם גילו כי גן ה-Matrix (M) הוא השחקן המרכזי המאפשר לנגיף להשתכפל ביעילות גבוהה יותר בתאי כליה של עופות. בנוסף, נמצאו שני מאפיינים פיזיקליים קריטיים המעניקים ל-G57 יתרון הישרדותי. חלבון ההמוגלוטינין (HA) של ה-G57 יציב יותר בתנאי חומציות (pH של 5.2 ומטה), מה שעשוי לשפר את עמידותו בטיפות הנישאות באוויר. הנגיף מצויד באנזים נויראמינידאז (NA) יעיל פי שישה בשחרור חלקיקי נגיף חדשים מהתא המאכסן. המשמעות של המחקר חורגת מגבולות ענף העופות. גנים פנימיים של זן ה-G57 כבר זוהו בעבר כ"תורמים" לשדרוג האלימות של נגיפים זואונוטיים כמו ה-H7N9 וה-H5N6 שגרמו להדבקות בבני אדם. יכולת השכפול המשופרת של הזן בתאי יונקים (MDCK), המיוחסת לשילוב הגנים PB2, HA, NA ו-M, מדגישה את הסיכון הגלום בו כפוטנציאל למגפה הבאה.
שושלת BJ/94 (גנוטיפ G57) דומיננטית כרגע במזרח הרחוק ובדרום-מזרח אסיה. נגיפי ה-H9N2 המבודדים בישראל ובאזור המזרח התיכון שייכים לשושלת G1 (Lineage G1).
Bhat et al., (2026). A G57 (BJ/94-like) H9N2 avian influenza virus exhibits enhanced replication and tissue dissemination in chickens compared with a G1-B virus. Journal of General Virology, 107(002259)