FSA Research and Evidence | March 16, 2026
17 מרץ 2026
מחקר מקיף שפורסם על ידי הסוכנות לתקני מזון (FSA) בבריטניה, בשיתוף אוניברסיטת אוקספורד ומוסדות מחקר נוספים, מספק תובנות חדשות באשר לדרכי ההעברה ולדפוסי העמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים של חיידק הקמפילובקטר (Campylobacter), הגורם השכיח ביותר להרעלות מזון חיידקיות בבריטניה. במסגרת המחקר נעשה שימוש בריצוף גנומי מלא (WGS) ובמודלים מבוססי בינה מלאכותית לניתוח אלפי בידודים שמקורם בחולים ובשרשרת הייצור החקלאית-תעשייתית. הממצאים מצביעים על כך שלמעלה מ-80% ממקרי התחלואה בבני אדם מקורם בעופות, ובעיקר בתרנגולות, שיעור שנותר יציב חרף מאמצי התעשייה להפחית את רמת הזיהום במשחטות. לצד זאת, נמצא כי גם מקורות משניים, כגון בקר, צאן, עופות בר וציפורי שיר, נושאים זנים בעלי פוטנציאל הדבקה לבני אדם, אם כי תרומתם הכוללת נמוכה משמעותית.
אחד הממצאים הבולטים הוא העלייה החדה בשיעורי העמידות לשתי קבוצות פרמקולוגיות מרכזיות: פלואורוקווינולונים וטטרציקלינים. שיעור העמידות לפלואורוקווינולונים בקרב בידודים מחולים כמעט הוכפל במהלך שני העשורים האחרונים, מ-28.2% בשנת 2003 ל-55.2% בשנת 2024. מגמה זו נמשכת למרות ירידה ניכרת בשימוש באנטיביוטיקה במגזר החקלאי, דבר המצביע על התבססות והפצה של זנים עמידים באופן שאינו תלוי עוד בלחץ סלקטיבי מתמשך.
תקופות הסגר במהלך מגפת הקורונה לא הביאו לשינוי בהיקף התחלואה או בהרכב הזנים, ממצא התומך בהשערה כי מקור ההדבקה העיקרי הוא במזון הנצרך מקומית ולא בייבוא (נוסעים שנדבקו בחו"ל). בנוסף, ניסויי שרידות הדגימו כי זני קמפילובקטר מסוימים, במיוחד כאלה שמקורם בעופות או כאלה המאופיינים בעמידות אנטי-מיקרוביאלית, מסוגלים לשרוד בתנאים איירוביים על משטחי מטבח עד 96 שעות, פרק זמן ממושך משמעותית מההערכות המקובלות בעבר.
 |
 |