12 יוני 2026
מחקר שטח מקיף וארוך-טווח שנערך בהולנד חושף כי חיסון מטילות בתרכיבים נגד שפעת עופות אלימה (HPAI) מפחית דרמטית את ממדי התפרצות שפעת העופות, אך יעילותו המלאה מותנית בתוכנית ניטור אקטיבית של עופות מתים.
מאז שנת 2020, ענף הלול העולמי מתמודד עם גל חסר תקדים של שפעת עופות אלימה (HPAI) מזן H5N1 (Clade 2.3.4.4b), אשר הוביל לתמותה ולהשמדה של למעלה מ-200 מיליון עופות ברחבי העולם ומהווה איום מתמיד על ביטחון המזון. בעוד שבלהקות לא מחוסנות המחלה מתפרצת בסערה וגורמת לכמעט 100% תמותה, מצב המאפשר זיהוי מהיר באמצעות "ניטור סביל" (דיווח מגדלים על תמותה), הרי שעם השימוש בתרכיבים המצב משתנה מהקצה אל הקצה. האתגר המדעי הגדול הוא לבחון כיצד משפיע התרכיבי על דינמיקת ההדבקה לאורך מחזור חיים שלם של להקה מסחרית בסביבת שטח אמיתית, וכיצד ניתן למנוע "התפשטות שקטה" של הנגיף עקב ירידה דרמטית בסימנים הקליניים ובתמותה.
במחקר פורץ דרך שהובל על ידי מדענים משורה של מכוני מחקר מובילים בהולנד, בהם מכון המחקר הביוטרינרי בווחנינגן (WBVR) ואוניברסיטת אוטרכט, נבחנו שתי להקות מטילות מסחריות לאורך מחזור ייצור מלא. המחקר שילב מעקב חודשי אחר רמת הנוגדנים, מצב בריאותי כללי של הלהקות, יחד עם ניסויי הדבקה מבוקרים ("הוקעות") במתקני בידוד ברמת בטיחות ביולוגית גבוהה (BSL3) בגילים 8, 24, 54 ו-84 שבועות.
החוקרים השוו בין כמה אסטרטגיות:
- קבוצת ביקורת: ללא חיסון נגד שפעת.
- חיסון בודד: זריקה תת-עורית ביום הבקיעה של החיסון הרקומביננטי VAXXITEK HVT+IBD+H5.
- חיסון כפול: חיסון ביום הבקיעה בצירוף חיסון דחף (עם תרכיב אחר) בגיל 12 שבועות עם התרכיב המומת Volvac® B.E.S.T. AI+ND.
ממצאי המחקר סיפקו נתונים כמותיים דרמטיים המשנים את תפיסת המניעה בתחום:
- צניחה במקדם ההדבקה (R): בעוד שבמטילות בוגרות לא מחוסנות נרשם מקדם הדבקה בסיסי (R0) חריג של 6.4 (כלומר, כל עוף נגוע מדביק בממוצע יותר מ-6 עופות אחרים), החיסון הכפול הצליח להוריד את מקדם ההדבקה האפקטיבי (Re) אל מתחת ל-1 (הסף הנדרש לדעיכה של מחלה) לאורך 25% עד 69% מתקופת ההטלה. ביתר השבועות, מקדם ההדבקה צומצם לטווח של 1.5–1.7 בלבד.
- ירידה חדה בהסתברות להתפרצות: מודלים אפידמיולוגיים שהתבססו על הנתונים הראו כי החיסון מפחית את הסיכוי להתפרצות נרחבת בלול בעקבות חדירת נגיף ל-10%–28% בלבד, לעומת 96% בלהקות לא מחוסנות. כמו כן, ממדי ההתפשטות האזורית בין חוות צומצמו באופן דרמטי ל-1 עד 2 חוות נגועות בלבד, לעומת חציון של 14 חוות באזורים ללא חיסון.
- הגנה קלינית ואפס אובדן הטלה: בעוד שהתמותה בקבוצת הביקורת בהדבקה הניסויית עמדה על 100%, החיסון הפחית את התמותה לעד 0% בקבוצות עם החיסון הכפול (גם בעופות עם רמות נוגדנים נמוכות יחסית). יתרה מכך, בעת הדבקה בגיל 84 שבועות, קבוצות החיסון הכפול הציגו יציבות מוחלטת בייצור הביצים ללא כל ירידה בהטלה.
-בטיחות מוצרי העוף: בדיקות PCR הראו כי תוכן הביצים (החלמון והחלבון) נותר שלילי לחלוטין לנוכחות הנגיף. עקבות זעירים של RNA נגיפי התגלו לעיתים נדירות רק על קליפת הביצה החיצונית כתוצאה מזיהום סביבתי בלול, ולא בודד שום נגיף חי (מדבק) ממוצרי המזון, מה שמצביע על צמצום הסיכון לבריאות הציבור.
אחד החששות הגדולים העולים בכל הקשור לשימוש בתרכיבים הוא אובדן היכולת להבחין בין עוף מחוסן לעוף שנדבק בשדה (עקרון ה-DIVA - Differentiating Infected from Vaccinated Animals). המחקר הוכיח הצלחה יוצאת דופן של ה-DIVA: מתוך 8,630 דגימות דם שנבדקו לאורך הניסוי באמצעות ערכת NP-ELISA מסחרית, 99.8% נמצאו שליליות. מאחר והחיסונים הרקומביננטיים מקודדים רק לחלבון ההמאגלוטינין (HA) של הנגיף , העופות המחוסנים אינם מפתחים נוגדנים נגד חלבון הנוקלאופרוטאין (NP). הופעת נוגדני NP מעידה באופן בלעדי על הדבקת שדה, והשיעור המזערי של החיוביים (0.2%) תאם לחלוטין את טווח הטעות הסטטיסטית (False-positive) המקובל.
עם זאת, המחקר מציב תמרור אזהרה אפידמיולוגי: בשל העובדה שהחיסון מונע תמותה וסימנים קליניים, מערכת הניטור הסביל הרגילה תזהה רק בין 0% ל-19.2% בלבד מההתפרצויות בלולים מחוסנים. המסקנה החד-משמעית של עורכי המחקר היא שיש לשנות את הרגולציה ולחייב תוכנית ניטור אקטיבי מובנית, המבוססת על בדיקות קבועות של עופות שמתו מוות טבעי בלול (Bucket sampling) בתדירות של אחת ל-2 עד 7 ימים. קצב דגימה כזה מבטיח מהירות זיהוי הדומה לזו של להקה לא מחוסנת, ומונע לחלוטין את הפצת המחלה הלאה.
Bouwman et al. (2026). Vaccination of poultry with HVT-based H5 vaccine against highly pathogenic avian influenza (HPAI) H5N1 virus (clade 2.3.4.4b): VAXXITEK HVT+IBD+H5 and VAXXITEK HVT+IBD+H5 + Volvac® B.E.S.T. AI+ND vaccine. Wageningen Bioveterinary Research. Report number 2529108