08 מאי 2026
הוועדה המדעית של הסוכנות הפדרלית לבטיחות שרשרת המזון בבלגיה (FASFC) פרסמה חוות דעת מקיפה הבוחנת תיקונים מוצעים לצו המלכותי משנת 2020, המסדיר את הפיקוח על סלמונלה זואונוטית בלולי עופות. העדכונים החדשים נועדו להדק את מנגנוני הבקרה ולצמצם פערים שהתגלו ביישום תוכנית הניטור הלאומית.
הצו המלכותי מ-21 בספטמבר 2020 הציב רף גבוה של דרישות בטיחות ביולוגית בבלגיה, בהתאם להנחיות האיחוד האירופי. עם זאת, ניתוח נתונים מצטברים מהשנים האחרונות הצביע על חוסר הלימה בין תוצאות הדיגום הרשמי (המבוצע על ידי רשויות המדינה) לבין תוצאות ה"בקרה העצמית" (המבוצעת על ידי המגדלים; בישראל הדיגום מתבצע תמיד ע"י פקחים, של השו"ט או של המועצה לענף הלול). פער זה, לצד הצורך בהתיעלות כלכלית של מערך הבדיקות, הוביל לצורך בעדכון הפרוטוקולים הקיימים.
במרכז חוות הדעת החדשה עומדת סוגיית מהימנות הדיגום. הוועדה המליצה על איסור השימוש בשיטת ה- "Cap method"#. לדיגום סביבתי עד להשלמת תיקוף מדעי מלא, בשל חשש לרגישות נמוכה מזו של שיטת הדיגום באמצעות "מטושי ערדליים" (Boot swabs) בנוסף, הוחלט על העמקת ניתוח הסטטיסטי בנוגע להבדלים בשיעורי הבידוד בין גורמי המקצוע השונים, במטרה להבטיח כי דגימות הבקרה העצמית, הנעשות ע"י המגדל, מייצגות נאמנה את מצב הנגיעות בשטח.
הוועדה מדגישה את חשיבות הפיקוח הווטרינרי על תוכניות החיסונים; בעוד שמתן החיסון יוכל להמשיך להתבצע על ידי המפעיל, הוא יותנה בביצוע מבחני יעילות תקופתיים.
#Cap method
- שיטת ה-Cap method היא טכניקת דיגום בעיקר בשלב הגעת האפרוחים (גיל יום) למשק. השיטה מתמקדת בדיגום חומרי הריפוד וההובלה של האפרוחים מיד עם הגעתם מהמדגרה ללול, במקום דיגום ישיר של האפרוחים עצמם. למרות שהיא נחשבת לשיטה נוחה ומהירה לביצוע, הוועדה המדעית של ה- FASFC (בחוות דעת 06-2025) הצביעה על רגישות נמוכה של הבדיקה. במקרים של אפרוחים בני יומם, ההמלצה היא לעבור לדיגום לשלשת שנאספה באופן אקטיבי מרצפת הארגזים או דגימות איברים/שק חלמון במעבדה.