25 ספטמבר 2026
מחקר אמפירי חדש מאוניברסיטת קולורדו סטייט (Colorado State University) מציג לראשונה הערכה מקיפה ומבוססת של היקף אובדן תנובת החלב ברפתות חלב מסחריות בארה"ב בעקבות התפרצות שפעת העופות מזן HPAI H5N1. הממצאים מצביעים על ירידה יומית ממוצעת של כ-7.5%–7.7% בתנובה לפרה לאורך תקופה של שמונה שבועות, כאשר בשיא התחלואה חצה האובדן ברפתות מסוימות את רף ה-20%.
כדי לבודד את השפעתו הישירה של הנגיף מתנודות עונתיות וניהוליות, ניתחו החוקרים נתוני משלוחי חלב יומיים (14,615 תצפיות) מ-41 רפתות בשבע מדינות (קליפורניה, קולורדו, מישיגן, ניו מקסיקו, אוהיו, טקסס וויומינג). המחקר השתמש במודל מתקדם, המאפשר להשוות בין רפתות נגועות לרפתות שטרם נדבקו תוך בקרה על גודל העדר, צפיפות הרפתות באזור ומדד עומס חום ולחות.
ממצאים מרכזיים: ההשפעה הממוצעת של התפרצות H5N1 עמדה על ירידה של כ-7.52% עד 7.72% בייצור החלב היומי הממוצע לפרה לאורך חלון זמן של שמונה שבועות ממועד הופעת הסימנים הקליניים. הירידה החריפה ביותר התרכזה בארבעת השבועות הראשונים שלאחר הופעת הסימנים. בשבוע השני להתפרצות נרשם אובדן שיא ממוצע של 14.23% בייצור היומי לפרה. ברוב הרפתות נצפתה חזרה הדרגתית לרמות הייצור המקוריות, ועד השבוע השמיני ההפרש בייצור כבר לא היה מובהק סטטיסטית, מה שתואם את ההנחה הווטרינרית של חלון תחלואה פעיל הנמשך 30–45 ימים. עוצמת הפגיעה השתנתה באופן ניכר בין הרפתות. בעוד שבמשקים מסוימים נרשמה ירידה מתונה בלבד, ברפתות אחרות חצה האובדן את רף ה-20%–24% . שונות זו מיוחסת לפערי ממשק, הבדלים במבנה המכון, צפיפות העדר ומהירות הזיהוי והבידוד. עיכוב של שבוע אחד בלבד בזיהוי הסימנים הקליניים משנה משמעותית את אומדני האובדן הכלכלי. מהירות האבחון ודיוק הניטור נמצאו כגורמים קריטיים לקבלת החלטות ממשקיות מושכלות. ממצאים אלה מספקים לראשונה אומדן כמותי מבוסס-נתונים לרמת הפגיעה התפוקתית של נגיף ה-H5N1 בענף החלב.
Morse et al. (2026) Viral Impact: Highly Pathogenic Avian Influenza H5N1 Milk Loss on U.S. Dairy Farms. Working Paper / Conference Paper, Agricultural & Applied Economics Association (AAEA) Annual Meeting