נגיף ניוקסל בלהקות מחוסנות בגרמניה

14 נובמבר 2026

גרמניה מדווחת לראשונה מזה עשורים על התפרצויות נגיף ניוקסל מזן VII.1.1 בלהקות עופות מחוסנות.
באיחוד האירופי, מחלת הניוקסל מסווגת כמחלה ב- "קטגוריה A", מה שמחייב השמדה מוחלטת של להקות נגועות והטלת אזורי הסגר סביב מוקד ההתפרצות. בגרמניה, שנחשבה נקייה מהמחלה במשך למעלה מ-30 שנה, קיימת חובת חיסון לכלל להקות הפטמים ותרנגולי ההודו. בין החודשים פברואר למאי 2026, תועדו בגרמניה 65 התפרצויות של נגיף ניוקסל מתת-גנוטיפ VII.1.1. מתוך אירועים אלו, 55 התפרצויות אירעו במשקים מסחריים (28 בלהקות מטילות, 17 בפטמים, 7 בלהקות רבייה ו-3 בלהקות ת. הודו). עוד 10 התפרצויות אותרו בעופות חצר. צוות חוקרים ממכון פרידריך-לפלר (FLI), ניתח את הנתונים האפידמיולוגיים וגילה כי ההתפרצויות התרכזו בשני מוקדים מרכזיים במדינה: במחוזות ברנדנבורג ובוואריה. ריצוף גנומי אישר כי לנגיף יש אתר ביקוע רב-בסיסים - Polybasic F protein cleavage site, מאפיין מולקולרי המעיד על אלימות גבוהה של הנגיף, וכי הנגיפים קרובים גנטית לזנים המתפשטים במזרח אירופה.
כל 55 המשקים המסחריים שנפגעו בהתפרצות היו מחוסנים כנדרש נגד מחלת הניוקסל. גם בלהקות פטמים שקיבלו מנות דחף שבועות או ימים ספורים טרם ההדבקה, הנגיף חדר והתרבה בהצלחה. המופע הקליני בלולים היה מגוון ונע בין היעדר תסמינים מוחלט לתסמינים עצביים קלאסיים, לצד שלשולים מימיים ובעיות נשימה בפטמים. שיעורי התמותה לא שיקפו תמיד את חומרת אירוע התחלואה. בפטמים נרשם חציון תמותה של 0.98% בלבד (עם נקודות קיצון של עד 6.67%), ובמטילות חציון התמותה עמד על 0.11%.
מדדים מוקדמים לאבחון: ניתוח מדדי הייצור הראה כי התסמין המוקדם ביותר שהעיד על הבעיה בלהקות הטלה היה צניחה חדה בייצור הביצים ועליה מתונה בלבד בתמותה, אשר הופיעו מספר ימים לפני שהתעורר חשד קליני מובהק למחלת הניוקסל.
החוקרים חושפים את נקודת התורפה של ההסתמכות הבלעדית על חיסונים בממשק המסחרי. בעוד שחיסוני ניוקסל מצטיינים במניעת מחלה קלינית חמורה וקטלנית, הם אינם מקנים "חסינות סטרילית" (Sterile immunity) - כלומר, הם אינם מונעים לחלוטין את הדבקת העוף והפרשת הנגיף לסביבה. משמעות הדבר היא שנגיף אלים יכול להסתובב באין מפריע בתוך להקה מחוסנת מבלי לעורר תמותה המונית, מה שגורם לעיכוב באבחון ולהפצה "שקטה" של הנגיף למשקים ולמוקדים נוספים. נתון מטריד המחזק עובדה זו מראה כי 33% מהמשקים המסחריים הנגועים בגרמניה (18 מתוך 55) זוהו לא בגלל חשד קליני שעלה מהשטח, אלא אך ורק הודות לבדיקות ניטור יזומות שבוצעו באזורי הסגר וחקירות אפידמיולוגיות של משקי מגע.
הממצאים מגרמניה אינם מקרה חריג ומבודד, אלא חלק ממגמה אפידמיולוגית עולמית של נגיף הניוקסל.

בישראל, הבנה זו והמסקנות המקצועיות הנובעות ממנה גובשו כבר לפני שנים, ובעקבותיהן פותחו תרכיבי ניוקסל הומולוגיים, הן חיים והן מומתים. כעת ראוי שהשירותים הווטרינריים בישראל יובילו מהלך מקצועי ומתבקש, ויקבלו החלטה מחייבת לעדכון זן התרכיב בתכניות החיסון הרשמיות. המעבר מזן VH (גנוטיפ 2) לזן הומולוגי בתרכיבי הניוקאסל (גנוטיפ 7) אינו רק צעד מתבקש, אלא צורך מקצועי וכלי מרכזי לשיפור ההתמודדות עם מחלת הניוקסל בישראל, בהתאם לידע המדעי ולניסיון שהצטברו בתחום.


Bergmann et al. (2026). Outbreaks of Newcastle Disease Virus Genotype VII.1.1 in Vaccinated Commercial Poultry, Germany, 2026. bioRxiv, preprint

 

20260423202434443.gif 20260423202605085.gif