02 ספטמבר 2026
על פי נתונים מעודכנים שפרסמה הלשכה האירופית לסטטיסטיקה Eurostat שוק ביצי המאכל באירופה מאופיין בחמש השנים האחרונות (2021–2025) במגמת גידול מתונה לצד חוסן תפעולי, כאשר הענף נהנה מהתאוששות ומביקושים יציבים למרות אתגרי שפעת העופות והמעבר לממשקי גידול ללא כלובים. הנתונים משקפים ריכוזיות גבוהה, שבה חמש יצרניות מובילות באיחוד האירופי מחזיקות בנתח הארי של היצור, לצד התעצמות דרמטית של מוקדי ייצור במזרח אירופה. שווקי הליבה המערב-אירופיים (צרפת, גרמניה וספרד) שומרים על היקפי ייצור גבוהים ויציבים עם עליות מתונות. טורקיה נותרה יצרנית ענק אזורית עם היקף ייצור של כ-19.89 מיליארד ביצים בשנת 2025 (לאחר שיא של כ-21.16 מיליארד ב-2024), ואוקראינה מדווחת על ייצור משמעותי של כ-11.73 מיליארד ביצים בשנת 2025 .
צרפת: צרפת שומרת על מעמדה כיצרנית ביצי המאכל הגדולה ביותר באיחוד האירופי. למרות תנודות קלות בין השנים 2022 ל-2024, שנת 2025 ננעלה עם שיא תפוקה של מעל 15.8 מיליארד ביצים, המבטא עלייה של כ-3% ביחס לשנת 2024 וחזרה לרמות שיא.
גרמניה: גרמניה מציגה מגמת התרחבות יציבה ועקבית, עם גידול מצטבר של כ-5.4% לאורך חמש השנים. בשנת 2025 הגיעה התפוקה לשיא של 13.75 מיליארד ביצים, מה שמבסס את תפקידה כעוגן צריכה וייצור מרכזי במרכז אירופה.
ספרד: ענף ההטלה הספרדי חווה צמיחה מתמשכת בין השנים 2021 ל-2024 (שיא של כמעט 13.9 מיליארד ביצים. בשנת 2025 נרשם תיקון קל כלפי מטה (ירידה של כ-1.6%), אך ספרד נותרה שחקנית מובילה ומנוע יצוא משמעותי של ביצים ומוצרי ביצים באירופה.
פולין: פולין מציגה את הזינוק החד והמרשים ביותר באיחוד האירופי. עלייה דרמטית של כ-35.8% בתוך חמש שנים בלבד. ממעמד של כ-9.3 מיליארד ביצים ב-2021 חצתה פולין את רף ה-12.5 מיליארד ביצים ב-2025, תוך ביסוס מעמדה כספקית ביצים ומוצרי ביצים אסטרטגית עבור שאר מדינות האיחוד.
איטליה: חסר בדיווח הרשמי לשנים 2021–2024. עדכון הנתונים של Eurostat לשנת 2025 הציג לראשונה מזה מספר שנים נתון רשמי מלא עבור איטליה, המעמיד אותה במקום החמישי באיחוד עם מעל 12.3 מיליארד ביצים. נתון זה מעיד על ענף מקומי חזק המספק ברובו את הצריכה הביתית והתעשייתית המקומית.
הולנד: בעבר נחשבה הולנד לאחת משלוש יצרניות ויצואניות הביצים המובילות באירופה (עם היקפי שיא היסטוריים שנשקו בעבר לכ-10–11 מיליארד ביצים בשנה). הנתון של 8.53 מיליארד ביצים ב-2025 מציב את הולנד כיום במקום השישי באיחוד האירופי.
ההאטה בהיקפי הייצור בהולנד ואיבוד הבכורה למדינות כמו פולין וספרד נובעים מכמה גורמים מבניים. רגולציה סביבתית ומכסות חנקן (Nitrogen Crisis): הולנד מובילה מדיניות סביבתית מחמירה ביותר באיחוד האירופי להפחתת פליטות חנקן ואמוניה. מדיניות זו הובילה בשנים האחרונות לתוכניות ממשלתיות לרכישת משקים ולצמצום מכוון של מצבת בעלי החיים (Livestock Buyout Schemes), מה שהגביל את יכולת ההתרחבות של לולי ההטלה. הולנד הייתה מבין החלוצות באירופה במעבר למערכות אסם (Barn), מרעה חופשי (Free-range) ואורגני. ממשקים אלו מתאפיינים בצפיפות נמוכה יותר של מטילות למטר מרובע ובעלויות ייצור גבוהות יותר ביחס ללולים מתועשים במזרח אירופה. בהיותה אזור צפוף בלולים וסמוך לצירי נדידה ומקווי מים, נפגעה הולנד בצורה תכופה מגלי שפעת עופות (HPAI), אשר הצריכו השמדות להקות וסגרי תנועה ממושכים. בעבר ייצאה הולנד כמויות אדירות של ביצים לשכנתה גרמניה. בעשור האחרון, פולין (שזינקה ליותר מ-12.5 מיליארד ביצים) תפסה חלק ניכר מנתחי השוק הללו בעלויות ייצור תחרותיות יותר. למרות הירידה בכמות המוחלטת ביחס לשיאי העבר, הולנד נותרה מרכז סחר, מיון, עיבוד ויצוא טכנולוגי (ציוד לולים ומערכות מיון) מן המובילים והמשפיעים בעולם.
אוקראינה: אוקראינה ממוקמת כמעצמת ייצור אזורית גדולה במיוחד, אשר לו הייתה חברה מלאה באיחוד האירופי, הייתה מתברגת ישירות בתוך "חמש הגדולות" של היבשת. היקף היצור בשנת 2025 עמד על כ-11.73 מיליארד ביצים. משמעות הדבר היא שאוקראינה מייצרת כמעט בהיקף של איטליה ופולין. ערב הפלישה הרוסית (לפני 2022), ענף הלול האוקראיני ייצר בשיאו 16–19 מיליארד ביצים בשנה באמצעות קונצרני ענק כמו Avangardco ו-Ovostar Union. עם פרוץ המלחמה, נפגעו חוות ענק והייצור צנח זמנית לשפל של כ-11.4 מיליארד ביצים. הנתון של 11.73 מיליארד ב-2025 מעיד על שיקום שרשראות הייצור, מעבר לאזורים בטוחים יותר במרכז ומערב המדינה והתייצבות תפעולית גבוהה. בעקבות פתיחת השוק האירופי לתוצרת חקלאית אוקראינית במסגרת ה-ATMs – Autonomous Trade Measures להקלה על אוקראינה במלחמה, זינק יצוא הביצים ומוצרי הביצים מאוקראינה אל תוך מדינות האיחוד האירופי (ובראשן פולין, ספרד, איטליה ולטביה). זרם הביצים האוקראיניות, המיוצרות בעלויות תערובת ועבודה נמוכות בהרבה מאלו של חקלאי האיחוד, יצר מחאות חריפות מצד ארגוני חקלאים באירופה (במיוחד בפולין ובצרפת). בעקבות זאת הפעילה הנציבות האירופית מנגנוני הגנה ומכסות ייבוא מחודשות על ביצים מאוקראינה. אוקראינה מתפקדת כספקית ענק שמקיפה את גבולות האיחוד האירופי, עם תפוקה גדולה יותר ממרבית מדינות היבשת מה שהופך אותה לאחד הגורמים המשפיעים ביותר על מאזן המחירים והיצע הביצים ומוצרי הביצים באירופה כולה.
 |
 |