26 אוגוסט 2026
כתבת עומק המתפרסמת בעיתון הכלכלי Financial Times תחת הכותרת How chicken conquered the world, מספקת מבט רחב על המהפך הדרמטי שעבר ענף הפטם במאה השנים האחרונות: מגידול חקלאי מסורתי ומשני לתעשיית המזון החזקה והצומחת בעולם.
על פי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) המובאים בכתבה, שנת 2022 סימנה נקודת מפנה היסטורית: בשר העוף עקף רשמית את בשר החזיר והפך לבשר המיוצר ביותר בעולם. היקפי הייצור הגלובליים ממחישים את עוצמת הזינוק:
מספר העופות שיוצרו בעולם זינק מ-48.3 מיליארד בשנת 2006 לכ-76.2 מיליארד בשנת 2023. קצב הגידול השנתי של הענף עומד על יותר מ-3% בשנים האחרונות, וממשיך לעקוף את קצבי הגידול של ענפי הבקר והחזיר.
הכתבה סוקרת את ההתפתחות ההיסטורית של הענף, ומזכירה כי בראשית המאה ה-20 תרנגולות גודלו בעיקר עבור ייצור ביצים. בשר עוף נחשב אז למוצר עונתי ויוקרתי שנמכר במחירים גבוהים מבשר בקר.
השינוי הגדול החל להתגבש בין היתר בזכות קהילות מהגרים בארצות הברית שיצרו ביקוש לשחיטה מקומית, וצבר תאוצה בשנות ה-30 וה-40 עם טיפוח גנטי מואץ, שיפור דרמטי בניצול המזון (FCR) וקיצור משמעותי של משך הגידול.
בניתוח הגורמים להפיכתו של העוף לחלבון הדומיננטי בעולם, מצביעה הכתבה על מספר עוגנים:
ניצולת מזון המציגה יעילות גבוהה ביחס לבעלי חיים אחרים מעניקה לו יתרון תמחירי מובהק, במיוחד בתקופות של עליות במחירי התבואות. בניגוד לבקר או לחזיר, לבשר עוף כמעט ואין מגבלות צריכה דתיות, מה שמאפשר לו לחדור בצורה חלקה לכל יבשת ותרבות. התעשייה פיתחה מערכות סחר גלובליות מתוחכמות, שבהן כל חלק בעוף מנותב לשוק בעל הערך הכלכלי הגבוה ביותר (כגון שיווק חזה עוף לשווקים מערביים וייצוא כפות רגליים לשוק הסיני). מדינות רבות מעודדות ייצור עופות מקומי כעוגן אסטרטגי לביטחון מזון, כאשר ברזיל מובילה כיום את טבלת היצואניות העולמית.
לצד ההתרחבות המואצת, המאמר מדגיש את האתגרים המשמעותיים הניצבים בפני הענף: התפרצויות חוזרות ונשנות של שפעת עופות ממשיכות לאיים על שרשראות האספקה הבינלאומיות ומחייבות חיזוק מתמיד של מערכי הניטור והבטיחות הביולוגית. אף שטביעת הרגל הפחמנית של עוף לק"ג נמוכה מזו של בקר, היקפי הגידול העצומים יוצרים דרישה אדירה למקורות חלבון מן הצומח (סויה ותבואות), לצד התנגדויות קהילתיות ותכנוניות להקמת מתקני גידול ועיבוד חדשים.
 |
 |